אור ברסלב
משנה שכיר חלק א קונטרס דבק טוב › סימן ח

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

קונטרס דבק טוב · סימן ח

סימן ז

בעזה"י פרעשבורג ר"ח ניסן תרס"ג לפ"ק.

שוכט"ס לכבוד אהוב לבבי הבחור החו"ב ירא ושלם כו' מו"ה פלוני נ"י.

מוצא שפתי אשמור לקיים אשר הבטחתיו לברר לו שאסור להתחבר לדורשי בלשון לאימים ועל מה אדני האיסור הטבעו אומר לו בזה הנה על דבר זה הזהירני ה' יתברך במלאכות הנביא יחזקאל סימן ג' אשר בדברי קדשו השמיע לאמר ויאמר אלי בן אדם לך בוא אל בית ישראל ודברת בדברי אליהם כי לא אלי עם עמקי שפה וכבדי לשון אתה שלוח אל בית ישראל לא אל עמים רבים עמקי שפה וכבדי לשון אשר לא תשמע דבריהם אם לא אליהם שלחתיך המה ישמעו אליך ובית ישראל לא יאבו לשמוע אליך כי אינם חובים נשמוע אלי וגו' ופי' המלבי"ם שם ואעתיק את לשונו ודברת בדברי אליהם כי בני הגולה הירגלו לדבר בלשון כשדים ובלשון העמים ציוה ה' אל הנביא שידבר דבריו בלה"ק כמו שקיבל מה' ולא תאמר שתצטרך לדבר בלשון כשדים שאין אתה מבין אותה כי לא אל עם וגו' כי הם מבינים לה"ק לא אל וגו' ואל תאמר כי תצטרך לדבר נביאתי בלשון כשדי שיבינום עם הגויים כי לא אל עמים רבים עמקי שפה אתה שלוח ותצטרך ללמוד לשון כשדים בית ישראל לא יאבו לשמוע אליך וזה לא מצד שאין מבינים לשונך לשון יהודית רק מצד כי אינם אובים לשמוע אלי ולכן יאמרו אמתלא שאין מבינים לשון הנביא עכ"ד הרי אם כי דבר זה מפורש מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי יחזקאל למדנו ודברי קבלה כדברי תורה דמיין כבר"ה י"ט ע"א וליכא מילתא דלא רמיז משה באורייתא כתענית ט' ע"א ואין לביא רשאי לחדש דבר כידוע מרז"ל וע"כ שמוטמן ברמז בתורה כדברי הח"ס זיע"א ויבא יעקב שלם שנזהר מלשנות שם לשין מלבוש יאודי כאשר נודע לנו מצוואתו הקדושה -

גם חי ח"י יזכור הא דנאמר בירושלמי שבת פ"א הלכה ד' תני רשב"י בו ביום גזרו על פיתן כו' ועל לשונן פירש קרבן עדה שלא ירגיל אדם עצמו ובניו לדבר בלשון עכו"ם ובשלום ירושלים כתב ומזה הוכחה נפלאה לדורינו ע"ש - ובתנא דבי אלי' פרק כ"ג נשנה בזה הלשין וכשהיו ישראל במצרים נתקבצו כולם וישבו יחד משום שהיו כולם באגודה אחת וכרתו ברית יחד שיעשו גמ"ח זה עם זה וישמרו בלבבם ברית אברהם יצחק יעקב ולעבוד את אביהם שבשמים לבדו ושלא יניחו לשון בית יעקב אביהם ושלא ילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"ז וכן נשנה דבר זה עוד הפעם שם בסיף פרק ההוא - וראיתי להגה"ק בעל משכיל אל דל שיישב בזה דברי הסמ"ג לאוין ל"ת נ' שפסק לירושלמי הנ"ל שבכלל גזרת ח"י דבר שגזרו על לשונם אף שלא הוזכר בבבלי משום שיש לירושלמי ראי' מהימנא ותניא דמסייע בתנד"א הנ"ל - ועיין בקיצור ש"ע סימן ג' בלחם הפנים שם הביא ג"כ לסמ"ג הלזה ובהגהות מגאון ישראל בעל ישועות ישראל אב"ד דק"ק קוטנא ז"ל שם הערה מקירה לדברי הסמ"ג ג"כ מדברי ירושלמי הנ"ל ושעיקר כפי' הקרבן עדה הנ"ל - ומרן הקדוש הח"ס זיע"א כותב בתשובת חו"מ סי' קצ"ז וזה ל"ק רע ומר בעוה"ר הפרצה הגדולה ההסתפקות בילדי נכרים וקריאת ספרים חיצונים המולידים קלות דעת כו' ואח"כ כותב התקבצו והאספו אל עמק הברכ' לקבל עליכם רב שלא יהי' ח"ו מקוראי בספרים חיצונים ומהלועזים בלע"ז כי אסור לקבל תורה מפיהו וכמעמיד אשרה בהיכל ה' אך יהי' בקרבו קדוש והרמב"ם בסיף ה' קדה"ח כ' וז"ל הרי ביארנו חשבונות כל הדרכים שצריכים להם בידיעת הראי' ובחקירת העדים כדי שיהי' הכל ידוע למבינים ולא יחסרו דרך מדרכי התורה ולא ישוטטו לבקש אחריהם בספרים אחרים דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה עכ"ל התנצל הרמב"ם כי יען סוד העיבור שנמסר לסנהדרין נעלם ממנו לגמרי כי הוא א' מג' שבועות שנשבענו שלא לגלות סיד העיבור כמבואר שלהי כתיבות ולקח הרמב"ם מספרי יוונים וכ' בהל' קה"ח והתנצל שעשה זה כדי שלא יבואו עם ה' אלה לשיטט לבקש חכמה בספרי זולתינו כ"א כל עסקיהם יהי' בספרי תורת ה' ע"כ לשון קדשו זלה"ה -

ואביא בזה לשון הרמב"ם ז"ל בפ"ד מה' תשוב' ה"ב צריך להעמיד בכל קהל וקהל מישראל חכם גדול וזקן וירא שמים מנעוריו ואהוב להם שיהא מוכיח לרבים ומחזירן בתשובה ע"כ לשונו הזהב הרי דהקפיד הרמב"ם שצריך להיות ירא שמים מנעוריו והקורא בספרים החיצונים הרי הסיר יראת שמים מעצמו כמופסק ביו"ד סי, רמ"ו ובאו"ח סי' ש"ז סעי' ע"ז ז"ל המחבר מליצות ומשלים של שיחת חולין ודברי חשק וכן סיפורי מלחמות אסור לקרות בהם בשבת אף בחול אסיר משום מושב לצים ועובר משום אל תפנו אל האלילים אל תפנו אל מדעתכם ומי שחיברן ומי שהעתיק ואצל מי שהדפיסן מחטיחים את הרבים עיי"ש - ועשו"ת מחנה חיים ח"ב על או"ח סי' א' עש"ה ועיין היטב ב"ח או"ח סי' ר"ץ ובסי' תכ"ט האיך יהי' הדרוש של שבת וקצת מזה במג"א שם -

ובס' שבילי דוד על או"ח סי' נ"ג אות ד' כותב וז"ל והנה בוודאי כמו שכתוב בש"ץ דאם מכוון להשמיע קונו ושמח בקולו ה"ז מגונה כן היא בדרשן העומד לאמר דברי כבושין לעם אם נתן לו השי"ת לשון לימודים ועומד בכובד ראש באימה ובירא' תבא עליו ברכ' אבל אם מכווין להשמיע קול דיבורו ומכ"ש הוא אם מכווין להראות כי בקי בלשונות שונות במה יפה הוא מהש"ץ הזה - ובהלכות ביהכ"נ סי' ק"נ סעי' ב' באמצע כ' ואלו דבריו והדורש לפני העם ראוי שיהא לבו נכנע ונשבר וקול רעדה מפחד השי"ת ולא ישום על לבו להשמיע קולו ולהראות דמות וצחות לשונו כי אפילו המכוון להראות חריצות ובקיאות אין לרצון לפני השי"ת רק הכוונה להוריד נעימות אמריו בלב השומעים להוציאם מעכירת החומר ותרדימת הזמן ומכ"ש העומד שם ומכווין להראות קריצותיו ורמיזותיו כמו באומות אוי לדור שכך עלתה בימיהם עיין לעיל סי' נ"ג סי"א ש"ץ שמכווין להשמיע קילו מגינה כ"ש זה - ובסי' רפ"ה כותב ע"ד הט"ז שם שמי שאינו מבין פרש"י על הסדרה ראוי לקרות פי' אשכנז כמו ס' צאנה וראנה כותב ע"ז וז"ל וע' מש"כ לעיל סי' ס"ב דאין בכלל זה תרגום אשכנזי שמחברין האידנא דאלו נעשו להדמות לעכו"ם ומכוונין ליפות הלשון אשכנז בענין שזה הקורא רק מלהיב עצמו ללשון הלע"ז ודברי התורה אצלו כטפל שומר נפשו ישמור מזה כי מזה פשתה בעו ה"ר בגולה חורבן התורה ופסק אמונת חז"ל בעוה"ר לאט לאט לעוסקים בהם ואם הוא במקום שאין לו חומש להעביר הסדרה רק בחומש כזה טוב לו להמתין עד זמן שימצא לו עד שמחת תורה עכ"ד הגאון האדיר שבילי דוד זלה"ה -

ועיין בס' דרך פיקודך במ"ע לספר ביציאת מצרים כותב באמירת ההגדה במי שאינו מבין יקרא ג"כ הפירוש בלשון אשכנז וכותב ומדי דברי בזה באתי כמזכיר להיות שכעת יש הגדות מתורגמים בלשון אשכנז והיא מכת האפיקורסים והוא מספרי המינים ואסיר בבל יראה ובבל ימצא ע"כ המשכיל יזהר בזה (ועיי"ש בספר הלזה במל"ת י"א שלא ימצא חמץ בפסח דברים ברורים בזה עש"ה) -

והנה מה שחשב להביא ראי' להיתר שסנהדרין ידעו ע' לשון הנה שגה ברואה אין שום ראי' מזה (ומראשית אודיעהו שרמב"ם פ"ז מסנהדרין הלכ' ה' כותב שצריכים רק לידע ברוב הלשונות ובלח"מ שם שהרמב"ם המציא זה מדאמרו רז"ל בסנהדרין ובמנחות שידעו בשבעים לשונות משמע דיודעים במקצת שבעים סגי עש"ה) הנה מי רשאי לדמות עצמו לראשונים כמלאכים אשר סיפרו רז"ל בע"ז יו"ד ע"ב שקטן דאית בהו בתנאים ואמוראים ידע ובכחו הי' להחיות מתים ועש"ך יו"ד סי' רמ"ו סעי' ח' סק"ח עש"ה ועיין בשו"ת מהר"מ שי"ק או"ח סי' ע' שנשאל בזה אם מותר להדרוש לבית ישראל בלשונות הגוים וכתב בזה וא"ד מביא שיטה מקובצת ב"ק פ"ג בשם המאירי וז"ל והחכמים השלמים שכבר מלאו כרסם בבשר ויין ר"ל התירה והתלמוד ויסידות מצותיה אין לך קרוב למלכות יותר מהם ומותר להם ללמוד כדי להשיב עליהם ולחזק הדת במסמרים לא ימוט עכ"ד (הרי דווקא גדולי ישראל) וכותב שם ג' טעמים לאסור ושלרובא דעלמא סכנה וכ"ש לצעירי הצאן בחורי חמד שעדיין אין התורה ויראת שמים נטוע בלבם בחזקה ועדיין אין שכלם שלם להם דוודאי הוא סכנה גדולה והעלה שם לקיים דברי הפס"ד שאסור לדרוש בלשון לע"ז עש"ה -

ועיין בשו"ת בית היוצר או"ח סי' ג"ם שאיסור גמור הוא לשמוע דרוש כזה ודרוש כזה אינו לש"ש רק להתגדל ולהתפאר וחסור לעמוד במקום ביזרא דע"ז אפילו באזנים אטומים ואף אם יתבטל עי"ז מתפלה בצבור עש"ה - ועיין בזה בס' אני' דיונה מאין המילואים פמ"ח אות ב' מש"כ בזה -

ומצאתי עוד בשבילי דוד הנ"ל סי' תצ"ה אחר שהאריך מאד לברר גודל איסור עסק בחכמות חיצונים אם גם שחושבים לייפות בזה התורה בסו"ד כותב וז"ל בזמנינו ת"ל כ"פ התאספו רבנים אודות התגברות החדשים ולולי הי' באיסורי' מוחלטים אצל כל לא הי' הכרח לזה אבל כי יש הולכי שמאל המהפכים חושך לאור לומר כי חכמת חיצונות היא לאור לתורתינו והם אומרים כי זה מצוה להתפאר אנשי ישראל בזה וכמה וכמה מדינות כבר הודחו במחשב' הלז ע"כ הי' התאספות רבנים לקבץ הסכמות מאילו החושבים יישר תהלוכות בנתיבות התירה עש"ה - ועיין עוד אריכות דברים בזה בספר מעשה אבות שנדפס בשנת תרס"א בעיר הקודש ירושלים ת"ו -

ומאחר העלות כל הנתנים למעלה בכתב דבר שפתים אך למותר שאסור לילך לשמוע דרשה כזו ומכש"כ ח"ו להתחבר לחבורה פורצי תקנת גאוני ישראל עיין שו"ת מחנה חיים ח"ב או"ח סי' ה' מביא בע"ק בענין חטא סדום ועמורה כתב שזה גדול שבחטאים אם עשו לנימוס ודת חוקים לא טובים עש"ה - יתן ה' שיעזבו דרך רשע ויחוש לנו ישע כי ארכה לנו השעה ויקום לנו רועה שבעה -

ה"ק יצחק ווייס.

(עיין

במפתחות)

בשולי המכתב

בטעם שאין אנו מדברים לה"ק עכשיו כ' הח"ס ז"ל בהגהותיו לאו"ח סי' פ"ה וז"ל (מג"א סק"ג נ"ל דה"ה במקום גילולים עיין לעיל סי' נ"ה במג"א ס"ק ט"ו) ונ"ל דמשו"ה הנהוגו אבותינו את בניהם מבלי לספר בלה"ק, ונשכח מאתנו לגמרי בעוה"ר משום שגלו לבבל שהית' מלאה גילולים עכ"ד - ועיי' במה שכ' בתשובותיו לאבה"ע ח"ב סימן י"א בטעם ששיבשו אבותינו את הלשון הוא בכדי להנצל מאיסור לדבר בלשון הגוים ע"ש בארוכה ובענין להקפיד לדבר עכשיו בלה"ק אם כי מצוה היא עיין ירושלמי סו"פ לולב הגזול משהתינוק מתחיל לדבר אביו מלמדו לשון תורה ועיין בק"ע שם ועיין ספרי עקב ע"פ לדבר בם למען ירבו ימיכם ועיין שו"ת יד אלעזר סימן ל"ב לא זכר דברי ירושלמי וספרי הנ"ל ועיין מרדכי סוכה אות תשס"ג הביא ספרי ההוא ועיין ירושלמי פ"ק דשבת סוף הלכה ג' ומג"א סי' ש"ז ס"ק כ"ד מ"מ עכשיו שאחזו בזה החדשים אסור לן כמו שכ' רש"י ע"פ ולא תקים לך מצבה אעפ"י שהיתה אהובה בימי האבות עכשיו שעשאום חק לע"ז שנאה הקב"ה כ"כ בזה ושוב ראיתי בספרים כזה ודו"ק -

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה