אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן קיג

סימן קיב

מה שכתבתי להבי"ד צדק דק"ק מונקאטש יצ"ו בדבר צירוף היתר מאה רבנים באשה מרשעת שמרדה בבעלה ששלחו לידי.

גם אני הפעוט מצטרף בצירופה דרבנן הגאונים להתיר לאיש כ"ה משה זלמן בר' דוד לישא אשה על אשתו המרשעת הנ"ל מהטעמים המבוארים בתשובתם רק הנני רוצה להוסיף עוד במה שראיתי בהיתר השני שכתבו מעכת"ה וז"ל אפילו אם ירצה אדם להסתפק אולי עדיין לא הכשילתו באי' נדה והביאו מרדב"ז ח"א סי' תמ"ה דאפילו לא הכשילתו עדיין מ"מ כיון דהיא אינה חוששת באיסורין ע"ז לא גזרו כלל עכ"ד:

ונראה לי בס"ד להוסיף על דבריהם דבנ"ד אבדה נאמנותה ואינה נאמנת כלל באי' נדה ומטעם שאבאר בעזה"י דנודע מדברי הרמב"ן ריש גיטין דהטעם דהאמינה התורה לאשה על אי' נדה הוא דכיון דנאמנת על עצמה נאמנת נמי על בעלה והכא דאינה חוששת על חילול שבת כי נמצאה לחלל שבת באיסור סקילה וקיי"ל דהחשוד לדבר חמור חשוד לדבר קל א"כ כיון דהיא חשודה על אי' חילול שבת דהוא עון חמור מכרת חשודה ג"כ על אי' נדה וממילא דנפל הטעם דנאמנת על עצמה וממילא דאינה נאמנת על איסור נדה לגבי בעלה (ואם כי מרן הח"ס העלה כמה פעמים בתשובותיו בחו"מ ובאה"ע דמי שחשוד על חילול שבת אינו חשוד על שאר איסורין כבר קיהו בה רבים דהוא נגד המפורש בש"ע יו"ד סי' קי"ט) וגם לשי' התוס' בגיטין וביבמות דנאמנת מטעם דבידה לטבול בנ"ד דנתברר בירור גמור דלא הלכה לטבול במקומה איתרע לה האי מיגו ומה שאמדה דהלכה למונקאטש לטבול אין להאמינה כלל כיון דהוא לה בטרחא יתירה כמו שכתבו הדרת גאונם בתשובתם דהוא לה בטרחא גדולה וכמו שכתב הש"ך ביו"ד סי' קכ"ז סק"ל דבדבר שיש כו טרחא אין הנשים נאמנים דנשים עצלניות הן עיי"ש ומה גם חזקה דאין אדם טורח בכדי וכיון דיש מקוה טובה וחמה ומוכשר לטבילה בכל הענינים אשר כל נשי הקהלה טובלים שם בקהלתה למה לה לטרוח ולילך למונקאטש ועיין כתובות דף כ' ע"ב ברש"י ד"ה שאין קרובה הימנה שכתב בזה"ל אבל אם יש קרובה הימנה כו' דאם איתא דהלכה אשה יחידה לקבור לא שבקה קרובה הימנה ואזלא לגבי דהך רחוקה עיי"ש - והכ"נ אם איתא דאזלא לטבילה לא שבקה המקוה קרובה דבמקומה ואזלה לרחוקה שבמונקאטש ע"כ פשוט דאינה נאמנת כלל וא"כ אשה זו אבדה נאמנותה לגבי בעלה לענין אי' נדה וא"כ אינה ראוי' לביאה מכח אי' נדה דיש לחוש שמא מקלקתו וכבר אמרו בסוף פ"ק דנדה דאשה דלא חזיא לביאה אין לה כתובה ולא יחזיר עולמית עיי"ש - וא"כ פשוט דיש לו היתר לישא אשה על אשתו הנ"ל ודו"ק - וכעת נתעוררתי עפי"ד הש"ך הנ"ל דבדבר שיש בה טרחא אין אשה נאמנת א"כ במקום דאין מקוה בקהלה ורק צריכה לטרוח למקום אחר איך אשה נאמנת קפט) ואולי מכח דברי הרמב"ן הנ"ל מכח דנאמנת על עצמה נאמנת נמי לגבי בעלה ודו"ק:

ואחתום ברגשי הכבוד ידידם דו"ש וש"ת פ"ק פישטיאן יצ"ו.

נגהי יום ג' לסדר ויצא תרפ"ה לפ"ק

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה