אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן קו

סימן קה

בתדב"א פרק א' איתא בזה"ל מכאן אמרו ישכים אדם וישנה בשבת וילך לבית הכנסת ולביהמד"ר ויקרא בתורה וישנה בנביאים ואח"כ ילך לביתו ויאכל וישתה לקיים מה שנאמר לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך עכ"ל:

מכאן סמך גדול לחסידים ואנשי מעשה שמקפידים שלא להתפלל עד שילמדו בתורה תחלה ואם אפשר אף בימי החול עושין כן ובאמת הוא מדה טובה מאד כאשר ראיתי במאסך שהביא בשם ספר ברכת אברהם להגאון הקדוש איש אלקי ר' אביש זללה"ה זי"ע אבדק"ק פפד"מ (אחר הפ"י קודם ההפלא"ה) שכתב וז"ל בענין מחלוקת רש"י ור"ת בברכות ד"ה אם מותר ללמוד קודם התפלה נראה דאותם שהם דביקים בה' יותר טוב להתפלל תיכף מתוך הדביקות בדברים העומדים ברומו של עולם כי בלימוד ההלכה נפסק הדביקות כמ"ש לקמן אל יפטור אדם מחבירו היינו מחיבור השכינה אלא מתוך דבר הלכה אבל אותם הטרידים בשאר ענינים טוב יותר לעסוק בתורה להפרידו מגשמיות להביא עצמו לשמחה כמ"ש פקודי ה' ישרים משמתי לב וזהו דאגה בלב איש ישיחנה ודבר טוב ישמחנה להיות הדאגה עצורה בלבו וישיחנה להיותה שוחה עמוקה שם אבל כאשר יהי' עמו דבר טוב היינו התורה שהיא לקח טוב יוסיף שמחה בתפלה ומצינו תפלה נקרא חיי שעה (שבת יו"ד) ועבדתם את ה' א' וברך את לחמך והסירותי מחלה מקרבך וכן (חגי ב') מן היום אשר יוסד כו' מן היום הזה אברך עבודה שבלב נו תפלה ונקרא לחם ואמר קהלת לך אכול בשמחה לחמך מתוך ד"ת המשמתים לב וכמו שכתב רש"י לעיל במשנה כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת וכן בב"מ דף ק"ז עכ"ל - ועיין ג"כ בסה"ק מאור ושמש בפ' בראשית בפסוק יהי' רקיע ובפ' וזאת הברכה בפסוק ברך ה' חילו מענין הלימוד קודם התפלה פד כמה מועלת לכוון אח לב האדם לעבודת הלב זו תפלה:

ואני אמרתי עוד רמז נאה לזה ממה שאמר דוד המע"ה אודך ביושר לבב בלמדי משפטי צדקך היינו מתי אוכל לאודך בתפלה ביושר לבב בלמדי תחלה משפטי צדקך - ע"כ ודאי מאד הי' טוב אם אפשר ללמוד בכל יום קודם התפלה בפרט לאנו עיפי הטרדא חלושי הדעת חיבור לחם העצבים המעצב אותנו מעת קום עד אחרי שבח בודאי מן הצורך מאד לשמח נפשינו בתחלה בד"ח אבל מה נעשה שהכל רצין ונחפזין לדרכן להלוך אחר בצען אבל בשבת שהאדם נח ושובת מכל זה בודאי מן הצורך ומן הראוי לקבוע עח ללמוד קודם התפלה וע"כ דייק התדב"א ואמר ישכים אדם וישנה "בשבת" דייקא בשבת שהכל מופנין מכל טרדא אז לא יתפלל האדם עד שילמוד תחלה ע"כ יש לשבת מנהג גליל התחתון שמאחרין קצת התפלה בשבת כדי שיהי' פנאי לקבוע עת ללמוד קודם התפלה ודו"ק:

ואגב אומר עוד מה שלא נראה לי מה שראיתי גם פ"ק שבשבת ויו"ט אין כל הצבור נאספין ביחד בשעה חדא וקבוע להתפלל ברוב עם רק עושין אסופות שונות בהרבה פעמים ומתפללין בהרבה פעמים ועיין בסה"ק רחמי אב בערך תפלה שצעק על מה שעושים כמה מנינים זא"ז אפילו בימי החול דוכי על זה נאמר הן אל כביר לא ימאס וכל בי עשרה שכינתת שריא וכבר אמרו אינו דומה מועטים עושין מצוה למרובין עיי"ש:

וכש"כ בשבת ויו"ט דחוץ טעם הנ"ל עוד יש טעם לזה מדינא דאורייתא דעיין בבית יוסף סי' תפ"ז שהביא בשם הרמב"ן בטעם מקרא קדש הנאמר ביו"ט שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית אלקים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה ובהלל כו' והנה מקרא קדש מלשון קרואי רעדה כו' על כנופיא וקיבוץ עכ"ל קפא) הרי בפירוש דהמצוה ביו"ט דהתפלה יהי' בכנופיא ובקיבוץ רב ועתה איך ולמה אין נאספים כל הצבור לעת קבוע להתפלל יחד וסהדי בשחק שמעצמי הרגשתי בזה מכח דברי הב"י הנ"ל ואחרי מופלג האיר ה' עיני לראות בשו"ת מהר"י אסאד או"ת סי' ק"א שגם הוא התרעם ע"ז מכח דברי הב"י הנ"ל והביא שגם מורו רבן של ישראל מהר"מ בנעט ז"ל אמד דכל שהם רבים טפי עדיפא טפי וכפי ששמעתי התקין כן בעירו שיתפללו הכל ביחד בפ"א מטעם הנ"ל ועיין בש"ע התניא ריש ה' שבת ששבת בכלל מקראי קדש הוא וא"כ ממילא גם בשבת צריך לעשות כן וכל מאן דמיישר חילו יבטל מנהג הרע הזה ויתקן לעשות מנין א' קבוע וגדול ויהי' ממזכי הרבים ויתקדש שה שמים על ידו ואין כונתי לבטל המנינים הקבועים במקומות שונות ולילך למקום א' רק כונתי דבמקום א' לא יתפללו בהרבה פעמים (ועיין מה שכתבתי לעיל גבי פורים) ודו"ק:

וכדי להבין גודל מעלת התפלה אף מפשוטי העם אביא כאן מה שמצאתי בתשו' הרשב"א סי' תכ"ג וכה לשונו ועל ענין התפלה שאמרת כי בלתי הכוונה נחשבת כמאומה לעובד באמת כי הכונה יסוד הכל אבל הכוונות רבות זו לפנים מזו כפי ריבוי הידיעות והשגות מן הקטן שבאישים ועד משה רבינו ע"ה ולפי השגת כל א' וא' ימצא תן והמדרגה הראשונה שבכוונות שכל ישראל עומדים עליה הוא שהכל יודעים ומודים שיש אלוה יתברך מחוייב המציאות חידש העולם כרצונו כאשר רצה ושנתן תורה לעמו ישראל בסיני תורת אמת וחקים ומשפטים צדיקים ולו אנחנו ולפניו נעבוד והוא שצונו למסור נפשינו אליו בקראינו השם ואליו נודה ולפניו נתפלל כי מאתו נמצא הכל והוא המשגיח והמשקיף על מעשינו לגמול ולשלם שכר ועל הכונה הזאת יתפלל כל המתפלל כישראל ואפילו הנשים ועמי הארץ וכלם מקבלים שכר חלף עבודתם אשר הם עובדים ואפילו מי שאינו יודע לכוין המלות ומחליף מלה במלה מקבל שכר על הכוונה הכללית וכן אמרו ז"ל ודגלו עלי אהבה וחס ושלום למנוע מהתפלל כל מי שאינו יודע לכוין בכוונות שמכונים אליהם גדולי החכמים ולא לרפות ידיהם שאם אתה אומר כן נמצאו הקטנים והנשים ועמי הארץ נמנעים מן התפלה ומן המצות ולא אלו בלבד אלא אפילו כל המון ישראל זולתו אחד או שנים בדור וכבר אמרו חכמי האמת ז"ל כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא עכ"ד המתוקים מדבש ומנופת צופים:

קפב)

ועם דבריו הקדושים הנ"ל זכיתי להבין דברי הזה"ק פ' ואתחנן ד' רס"ג מובא בספר יסוד וש"ע בשער הראשון סופ"ב דהחיוב ליראה את השם הנכבד באורח כלל ובאורח פרט וכן מובא בראשית חכמה בשער היראה בפ"א עיי"ש - ולא הבנתי בדרך פשוט מהו אורח כלל ומהו אזרח פרט ואין לי עסק בנסתרות - אמנם עם דברי אדונינו הרשב"א הנ"ל יובן היטב גם בפשטות דאורח כלל הוא כמו הכונה הנ"ל ששי"ת הוא שורש הכל וכדברי הרשב"א הנ"ל באריכות ובאורח פרט הוא למי שחוננו השם בהשגה יתירה ויודע ומבין יסוד וכונה כל מצוה ומצוה ואם דאין אדם יורד לסוף סוד כל מצוה ומצוה אף אם השיג כל מה שיש להשיג בה כאשר כתב הרשב"א לעיל בתשובה צ"ד שהוא רק כנקודה מתועלתיה ומכונותיה והדברים הנעלמים הרמוזים בתוכה לאשר חוננם השי"ת אין להם תכלה כאשר אמר דוד המע"ה עיי"ש - עכ"ז כל מה שהשיג בה הוי באורח פרט שוב מצאתי להגה"ק איש אלקי בנתיב מצותיך שהרחיב הדבור בביאור דברי הזה"ק הנ"ל ואני אמרתי רק בדרך פשוט - וידוע דיש לכל תפלה כוונות ויסודות רמות ונשגבות מאד ואם דדי בכונה כללית הנ"ל עכ"ז תפלת רבים חביב אצל הקב"ה כאלו כוונו בה כל הסודות ע"כ בודאי עדיף שישתתפו בה רבים טפי ועיין בסה"ק נועם אלימלך בפ' חקת שכתב במה דפליגי בגמרא חד אמר תפלות נגד תמידין תיקנום וחד אמר אבות תיקנום וכתב דמא"ח ומא"ח ול"פ דבאמת האבות תקנום התפלות אלא דבזמן שביהמ"ק קיים היו הקרבנות מכפרים היינו תמיד של שחר על עבירות שבלילה ותמיד של בין הערבים על העבירות של יום ונמצא היו תמיד בלא חט ועתה בעוה"ר שחרב בית המקדש התפלות מכפרים במקום התמידים ולזה תיקנו התפלות עיי"ש - וכיון דהוא בא לכפרה בודאי שראוי לעשותה באופן היותר מועיל ברב עם שיעלה לרצון לפני אדון כל ולא בחטיפה בבחינת חטוף ואכול חטוף ואכול להתפלל בחטיפה כדי לאכול מהר ועיין ג"כ בתשו' רבינו ד"ח ח"ב או"ח סי' י"ז מה שכתב מענין התפלה:

וגם נשמע מדברי התנדב"א הנ"ל שכתב ויקרא בחורה וישנה בנביאים ואח"כ ילך לביתו ויאכל כו' שמן הראוי לקרות בתורה ובהפטורה קודם האכילה ע"כ בודאי לא יפה עושין במקומות שמחלקין התפלות היינו שאחר תפלת שחרית הולכין לביתם ועושין סעודת שחרית ואוכלים לשבעם ואח"כ קודם חצות הולכים לביהכ"נ לקרות בתורה וכבר הארכתי בזה בספרי משנה שכיר ח"א סי' א' עיי"ש ודו"ק:

ואגב אציגה ג"כ פה מה ששמעתי מחכם אחד שראה בספר אחד שבימי רבינו הגאון מווילנא בא מחבר אי עם ספרו שעשה לבקש ממנו הסכמתו וכשנטל הגאון ז"ל את הכת"י להביט בו מצא כתוב בו טעם למה שנוהגין לומר בראש כל תפלה אדון עולם עפי"מ שאמרו חז"ל בברכות דעד אברהם לא הי' מי שקרא להקב"ה אדון נמצא דאברהם הי' הראשון שקיבל את הקב"ה עליו לאדון ע"כ אנו פותחין באדון עולם כדי להורות בזה שאנו צאצאי אברהם אבינו פ"ה הולכים בדרכיו לקבל את אדנותו יתברך על עצמינו כמו שעשה אבינו הזקן ובזה נעורר ג"כ את זכותו עלינו וכשראה זאת הגאון ז"ל אמר שאינו צריך להביט בו עוד יותר כי בשביל זה לחוד כדאי ספרו ליתן עליו הסכמתו ע"כ שמעתי:

ומצאתי חיזוק וסייעתא לטעם הנ"ל מדברי הרשב"א בתשו' בסי' הנ"ל שכחב עוד בזה"ל ואשר אמרת במה שקבעו בתפלה לומר אלקי אברהם אלקי יצחק ואלקי יעקב ולא תיקנו לומר אלקי שמים ואלקי ארץ כו' באמת יש לזה עיקר גדול בענין התפלה וכונתה למי שחננו השם יתברך לעמוד על עקרי הכונה האמיתית והוא אמרם האבות הן הן המרכבה ואמנם אפילו פשטי הענין נכונים. כי מה שאנו מזכירין האבות לפי שאנו מכונין להזכיר זכות האבות בתחלת תחניננו והוא הענין שזכר משה בתפלתו בעת הצורך הגדול באמרו זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וזה שאנו מצריכין כזה במקום ההוא בתפלה באמרו וזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם ומס' יומא אמרו האיר המזרח עד שהוא מגיע לחברון ואמרו שם למה הוא אומר עד שמגיע לחברון כדי להזכיר זכות ישני חברון ועוד שהוא הענין שזכר השם יתברך למשה תחלת דבר בו באמרו אנכי אלקי אביך אלקי אברהם יצחק ויעקב ולא אמר אליו אנכי אלקי השמים ואלקי הארץ ועוד שאנו בני האדם ותפלתינו בצרכי בני האדם ועל כן אנו מזכירין אותו על מבחר המין האנושי שהם האבות עכ"ד הקדושים הרי שאנו רוצים בתחלת תחניננו להזכיר זכות האבות על כן תיכף בעת פתיחת פינו לתפלה אנו מזכירין זכות אבינו הראשון שהודיע את אדנותו בעולם. והבן כי הדברים כנים ואמיתיים ושי"ח יזכני לקבל אדנותו עלינו בפה ובלב ובמחשבה אכי"ר:

א' בלק תרפ"ו לפ"ק פישטיאן יצ"ו.

הק' ישכר שלמה טייכטהאל

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה