אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן קה

סימן קד

שוכ"ט ושמחת החג וחדות ה' מעוזו כבוד ידי"נ עוז הרב הגאון הגדול המפורסים בחריפתו ובבקיאתו הנפלא כו' כקש"מ מו"ה חיים צוקקער שליט"א ראבדק"ק בערענסאז יצ"ו.

אחדש"ה באהבה ע"ד שכ' כהדרגנ"י על מה שהעליתי לעכב ביומא דפוריא שלא לעשות מנינים שונים רק שהכל יעשו מנין א' גדולה כדי לקיים מצות קריאת המגילה בפירסום רב וכמו שביארתי טעמי ונימוקי בתשובה שלמעלה ותמהתי על מה שאין משגיחין ע"ז - וכהדרגנ"י העלה בעים רוחו בלימוד זכות על ישראל תחלה כתב שלא ראה לנהוג כן בשום מקום ומעשים בכל יום שנוהגין לעשות הרבה מנינים ואין מוחה בדבר יעיין מר במהרי"ל ה' פסח מובא בתשו' בצלאל אשכנזי סי' א' שהרבה מנהגים נתיסדו בטעות ושאין לבנות עליהם ומה שלא מיתו בהם החכמים אולי משום שהעולם בהיל על ממונם ומפני היראה שלא ישמעו להם לא מיחו בדבר אבל בטח שלא הי' דעת החכמים נוחה בהן וגם ודאי מי שמיישר חילו לתקן הדבר יתקן ויקרא עליו דבר טוב עשה בעמו בלי ספק - גם מה שכתב דבעיירות גדולות כמעט רוב הצבור מתפללין וקורין בהשכמה ולפי דבריי הי' מן הראוי שיתר המנינים יתפללו יחד עם אותן הקוראין בהשכמה דמיעוט נגרר אתר הרוב ובשום מקום אין נוהגין כן ומה גם החסידים ואנ"מ ששוהין בהכנה לתפלה בטבילה וכדומה הכי כפינן להו להתפלל בהשכמה עם הצבור הכללי דוקא עכ"ד:

קעט)

הנה על אלו הנימושות שמתפללין לאחר שקראו בצבור הגדול לא קשה לי כלל והם אינם עושים שלא כדין כלל ואני לא פקפקתי רק על מה שמחלקין הצבור למנינים מנינים וקמא קמא דמטו עשו מנין ומתפללין וקוראין בפ"ע ומה גם לאלו שעושין השכמה במנין בפ"ע קודם הצבור הגדול שבמקום הזה על אלו אמרתי שעושין שלא כדין וכמו שביארתי הטעמים בתשו' דלעיל - אבל אלו ששוהין להתפלל ולקרות מחמת איזה סיבה שבידן אחר שכבר קראה הצבור היותר גדול והיתה כבר פירסום רב אלו שפיר עבדי ואין עושין כלל שלא כדין - כי עיין בב"י סי' חר"צ מה שהביא בשם הראב"ד ומופסק ברמ"א שם להלכה ובמג"א ובפרמ"ג שם דהיכא דהצבור הכללי כבר קראו בפירסום רב שוב רשאי גם ליחידים לקרות אף בלי פירסום ואין בזה אף משום מצוה מן המובחר לעשות בפירסום היכא דכבר הי' פירסום רב על ידי הצבור היותר גדול עיי"ש א"כ אלו החסידים ואנ"מ כיון דלא קל להו כ"כ להשתתף עם הצבור היותר גדול להשכים כ"כ שפיר רשאין לשהות כיון דיהי' הפירסום ע"י הצבור הכללי אבל כל זמן שלא הי' הפירסום בצבור גדול שאפשר להיות אסור לחלק הצבור ולקרות שלא בפירסום רב כדילפינן מכהנים שמבטליל עבודתן וכמו שביארתי לעיל בארוכה ודו"ק:

ומה שהאריך בלימוד זכות משום דהתורה חסה על ממונן של ישראל והעולם ממהרין בתפלה כדי לפתוח תנותם ואם ימתינו עד עת תפלת הצבור הגדול יפסידו שהקונים ילכו למקום אחר והביא מכמה מקומות דמשום הפסד מצוה לא חשו על הידור מצוה כל כך - לפע"ד לא יתכוונו הדברים כאן דאיכא קרא מיוחד לזה לעשות המצוה בפירסום רב ולא משום הידור גרידא היא כמו שהבאתי למעלה אין לחוש כלל על הפסד הממון ואינו דומה למצוה דעלמא דלא בא קרא מיוחד להזהיר ע"ז וזכר לדבר ממה שכתב הצל"ח בפסחים מ"ט דהיכא דהלאו בא על דבר זה לא אמרינן עדל"ת יעיין שם - וכדמות ראי' נראה לי ג"כ ממה דקיי"ל דאין מקרא מגילה נדחה משום מצוה הרי דמגילה גדולה משאר מצוה ומצוה גדולה מהפסד ממון דהא קיי"ל דשליש מן הממון מפסידין בעד מצוה עיין באו"ת סי' תרנ"ו על אחת רמה וכמה דמגילה עדיפא מן הפסד ממון וכש"כ משום הפסד מועט כזה שמפסידין ע"י שימחינו עד עת שמתפללין הכל ביחד ודו"ק:

וכן כתב לי חכם גדול אחד מק"ק אשפעצין יצ"ו ששם ג"כ המנהג שלא לעשות בפורים, רק מנין אחת גדולה בכל מנין קבוע אם כי בכל השנה בימי החול עושין הרבה מנינים וכן ראיתי לנהוג בגליל שהייתי מקודם וכן ראוי לעשות והשמש יכריז שלא לעשות באותו יום רק מנין אחת ושהכל ישתדל לבא לאותו מנין ואז אם ישארו איזה יחידים שלא יכלו לבא לעת הזאת מפאת איזה סיבה מותרין לעשות אח"כ מנין בפ"ע בלי פקפוק כיון הכבר היתה פרסום רב ע"י הצבור הכללי כן נלע"ד ברור ואמת להלכה ולמעשה בס"ד - ואחתום בברכה ה' יזכהו לקיים מצות התג בשמחה ובכשרות ונזכה לגאולה שלמה בחדש הזה וכימי צאתנו מארץ מצרים יראה ה' אותנו נפלאות:

כ' ויקרא ג' ניסן תרפ"ו לפ"ק פישטיאן יצ"ו.

כ"ד ידידו הדבוק באהבתו נס"ו

הק' ישכר שלמה טייכטהאל

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה