אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן קב

סימן קא

שיל"ת פר"ב נגהי יום ה' ד' אדר תקצ"ה לפ"ק.

שלום וכ"ט לתלמידי הותיק מלא עתיק הרב המופלג החרוץ ושנון כש"ת מו"ה מנחם כ"ץ נ"י אב"ד בק"ק ר"ד יע"א.

נהיניתי מנעימת ימינו כי תליית הברכהו ה' בנוה שאנן השקט שליו ורענן למעלה חן ולמטה חנן עוד ירחיב ה' גבולו מעל מעלות בקודש הא לן בהרבצת תלמידים הא להו בעושר נכסים וכבוד אמן -

נפשו היפה בשאלתו להודיעו דעתי בעובדא דאתי לקמי' - הנה כל ב"ד דמדינתינו נוהגים שהיתומים מסלקים להאלמנה כשירצו כתשו' הריב"ש סי' ק"ז מובא ברמ"א סי' צ"ג סעי' ג' וכ' ריב"ש תקנה נכונה היא כדי שנח תתפס ככר זהב למזונותי' ותפסיד היתומים - וכ' שבית יעקב ח"ב סי' קכ"ד דתקנה קביע היא במדינתינו ושכן הורו ב"ד בק"ק פראג ומדינא צריכה לצאת גם מהדירה אלא שהסכים עם חכמי פפד"מ שמדירתה אין לזוזה ואבל מזונות המנהג כנ"ל וא"כ אין לה לתפוס יותר ממזונות ג' חדשים או ב' שנים אם היא מיניקת עב"ש סק"ז ועיין ח"מ ס"ק מ"א - נמצא מה שתפסה יותר משיעור הנ"ל מוציאין מידה -

ואמנם בשיעור הנ"ל פליגי הפוסקים ומספיקא דדינא אין להוציא מידה והיינו אם הי' בידה ממש - אך היא הפקידה בחיי בעלה ביד היורש דאורי' ומעתה בטל תפיסתה מתרי טעמי' א' דמשמע ממג"א רסי' ת"מ דעתו נוטה כש"ך - ואמנם בש"ך ח"מ סי' ע"ב ס"ק כ"ד פסק כן אך בס"ק כ"ה חזר בו ואין להוציא מהמוחזק ע"ש - וכל זה בשומר שקיבל שמירה וחזר להפקידו ביד בעליו אפשר לומר לא כלתה שמירתו בזה - אבל זו שבתורת תפיסה תפשה ולא שיהי' שלה לגמרי כי גם אם הוא בידה הוא כחזקת יתמי שאם מתה תחזור להיורשים ג"כ ולא הי' תפיסה שיהי' שלה ממש רק שתתפרנס ממנו אחת לאחת וכיון שהחזירו לבעליו ה"ל חזרה ממש לכ"ע לפע"ד - ולכל הפחות אין להוציא מיד היורשים המוחזקים עתה -

וגם כיון שכל עצמה דתפיסתה מועיל ספיקא דדינא הוא א"כ כיון שחזר היורש ותפס ממנה ותפיסה בלא עדים ובהתירא אתי לידי' פשיט' דאין להוציא מידו - ומכש"כ בממון דמעות אמרי' להוצאה ניתנה ואינו פקדון אלא . . . . . עיין בח"מ סימן רצ"ב סמ"ע סקי"ח (ונראה דצ"ל סקי"ז עיי"ש) -

ע"כ אין להאשה שום זכי' בכלים ומעות שביד היורש והוא . . . . . . ושאר יורשים אין להם עליו תביעת ברי כ"א עפ"י . . . . . . . א"א להשביע ועיין בש"ך סי' ע"ה ס"ק . . . . . . . . . . . . והאי איתתא קרובה היא ונוגע . . . . . . . . . . מ"מ ה"ד יכולין להטיל היסת היכא דאיכא רגלים לדבר אפילו שלא מן הדין -

ואמנם מה שנוגע לתכשיטי האשה אם הוא באופן לה . . . . . ונוטלת ויוצאת והוא כופר בזה נשבע נגדה היסת ואם היא מודה במקצת ישבע שבועה דאורייתא נגדה מ"מ אין יכול לגלגל לשבע גם על תביעת היתומים כיון דתרי גופי הוה אין לגלגל שבועה של זה לזה ומ"מ אם יחייבנו ב"ד היסת על תביעת היתומים כנ"ל וגם שבועה על תכשיטי האשה אם שני הצדדים רוצים יכול לפטור עצמו בשבועה אחד על שני הטענות -

ע"ד יש לפקפק על תפיתסה בלי כל הנ"ל כיון שיש כאן יתומים מבת א' ולהם תביעת שטר חצי זכר ואם תתפיס הרבה לנזונותי' תפסיד החוב של היתומים הללו ולאו כל כמינה עיין ב"ש סימן ק"ב ס"ק ב' וק"ל כם -

וכתובה מהיתומים תפסיד או זה היורש צריך לשלם לה כתובה כשיעור המגיע לחלקו ולפ"ז תוכל היא להשביעו שבועה דאורייתא גם על ממון גניבה (אולי צ"ל גניזה) שנתנה לו והיא מפסדת על ידו וק"ל - לא נשאר לי העתק מזה ע"כ אם עוד יצטרך בענין זה צריך להזכירני מה שכתבתי.

ואחתום בברכה א"נ.

משה"ק סופר מפפ"ד.

העתקתי תשובה הזאת מכתיבת יד קדשו ויען שהנייר הי' קרוע מאד וגם הדיו היתה אוכלת מקים התיבות מחמת יושנו ובקושי גדול הייתי יכול לקרותן ולהבין משמעתי והיכא דלא יכולתי לידע את המלות ותיבות ציינתי בנקודות והמבין יבין על מה הדברים סובבים כי גם השאלה חסרה ומובנת מתיך התשובה וברוך השם שזכני להציל תורת משה רבינו משיני העת וזכותו יעמוד לי להאיר עיני באור התורה ולא ימוש התורה מפי ומפי זרעי וז"ז עד סוף כל הדורות אכי"ר -

וברוך השם שסיימתי ספרי כדבר טוב ואין טוב אלא תורה תורת משה ספרא רבא דישראל זי"ע ועל כל ישראל אמן ואמן.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה