משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן צה
באו לידי מזוזות ישנות לבדוק ומצאתי בהרבה מהן שהי' עפרוריות מיובש עליהן וגם על השמות שבהן ונסתפקתי אם מותר לגרר העפר מהן כי אחר שגררתי העפר מהכתב הי' הכתב יפה והדר וגם בלא גירור אם כשרות הן - לאחר שעיינתי עלה בידי שאסור לגרר מהאזכרות היבש שעליהן וגם בלא גירור אינן כשרות - וטעמא דלי משום דהמג"א סי' ל"ב סקכ"ג כתב ואם נטף שעוה וסלקה מותר משמע דפשיטא לי' דבעוד השעוה עליו מבטל הכתב ובאמת כן דעת הב"ח באו"ח סי' ש"מ וכן מסיק להלכ' השבות יעקב ח"ב סי' ד' דשעוה שעליו מבטל הכתב ורק הסילוק מהני ולא חשוב כחק תוכות כדברי המג"א - והמג"א לא הביא ראי' דסילוק יהי' מהני ומצאתי בשו"ת רבינו עקיבא איגר ח"ב סי' י"א שהביא מקור לדברי המג"א ממ"ש המחבר בסי' ל"ב סעי' ג' בזרק עפרות זהב על האותיות מעביר הזהב וכשר אף דהנמ"י כ' דמבטל לכתב התחתון כ"ז שהעפרות עליו עכ"ז מועיל ההעברה כ"כ מועיל סילוק השעוה וכ"כ הש"ך יו"ד סי' רע"ו דבזרק זהב יש תקנה בגרירה ועיין בשמן רוקח ח"ג סימן י"ד שכתב דהמג"א דמתיר בסילוק השעוה מיירי בשאינו מכסה כל האות עיי"ש אבל לדברי רעק"א לא צריך לזה ומותר אפילו במכסה כל האות משום דדמי לזרק עפרות זהב - אך מבואר במחבר שם דאם זרק עפרות זהב על אות מאזכרה אין לו תקנה לפי שאסור להעביר הזהב משום דהוי כמוחק את השם עיי"ש - י"ל דגם בעת שנטף שעוה או עפר יבש על אות מהשם או שמכסה אות' כולה ג"כ אסור לגרור דהוי ג"כ כמוחק את השם וממילא כיון דאין גוררין אסור כיון דמבטל את הכתב כנ"ל או דיש לחלק דשם בזרק זהב ניכר כתיבת השם ורק דהוא מזיהב ע"כ אם גורר בה הוי כמוחק את השם משא"כ היכא דתיבת השם מכוסה כולה ובטלה הכתב לגמרי א"כ אין כאן שם אולי אין בגרירה זו משום מוחק שם וצ"ע -