משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן צד
בעזה"י
נשאלתי בפרשה של תפילין שרגל הריש של תיבת יראה היתה ארוך קצת מגגה מה דינה.
תשובה. מבואר במג"א סי' ל"ב סקכ"ו דרגל הכף צריך להיות כפליים כגג שלא תדמה לריש ועיי"ש בדג"מ דאפילו בדיעבד פסול היכא דלא נעשה כפליים כגגה מטעם זה שלא תדמה לריש ועיי"ש - וי"ל דכמו בכף פשוטה היכא דלא עשאה כפליים פסול אף דיעבד מטעמא דלא תדמה לריש כמו כן בריש היכא דלא עשאה קצר נמי פסול מה"ט שלא תדמה לכף - וכ"כ בויו דצריך להיות גגה קצר שלא תדמה לריש ורגלה ארוך שלא תדמה ליוד היכא דקיצר קצת ברגלה או שהאריך קצת בראשה דפסול מה"ט כמו גבי כף לדברי הדג"מ וא"כ פרשה זו פסילה - אלא שקשה לי על הדג"מ הנ"ל למה לא יהי' מהני הבחנת התינוק לפ"ד הטו"ז בסק"י דמכשירין ע"י תינוק אף בתחלת הכתיבה ושלא כדברי הב"ח וכדבריו משמע מדברי הטור בסי' ל"ו אחר שכתב צורות האותיות כתב בזה"ל וכל אות שיש בה ספק מייתינן ינוקא משטחת לשונו משמע דאף אם הספק מתחלת הכתובה וא"כ קשה טובא למה לא יהי' מהני הבחנה התינוק ודברי הדג"מ צ"ע לדעתי ואין בידי שום ספר מספרי סתם לעיין אם דברו מזה ודו"ק קע)