משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן צא
נשאלתי מידידי הרבני המופלג בתורה וביראה מו"ה יחזקאל שלמה גראססמאנן נ"י אחד מנטורי קרתא דקהלתינו יצ"ו אודות המנין שיש בבית הגביר המרומם הירא את דבר ה' כה"ר עקיבא האלצער נ"י שמתפללין שם בצבור בכל ערב מידי יום ביומו זה שנים רבות שמתאספים שם משכונות הקרובות וגם לומדים שם בקביעות בכל לילה אחר התפלה ברבים ודק בשחרית אין מתפללין שם אם חשוב ביהכ"נ קבוע לומר בשבת בלילה ברכ' דמעין שבע דמבואר בש"ע סי' רס"ח דדוקא בביה"כ קבוע אומרין אותו ע"כ שאלתו -
תשובה. כבר כתב הטו"ז שם דהכלל בזה דלדידן א"צ כלל לאומרה אלא משום דכבר תקנוה עדיין עושין כן וכל שאין קביעות אין מקום לזה ומ"מ העלה דהיכ' שקובעין מקום להתפלל על איזה ימים כמו שרגילים לעשות בירידים דומה לביהכ"נ קבוע ואומרים שם ברכ' זו עכ"ל - וא"כ כש"כ בנידון דידן שבאמת הוא מקום קבוע להתפלל שם בכל ערב ודאי דנקרא ביה"כ קבוע לענין זה - רק הבאה"ט הביא בשם שכה"ג דבמקום שאין ביה"כ קבוע בס"ת אין לאומרו עיי"ש - וכן הכרמ"ג בטו"ז ס"ק ח' כתב וז"ל ובא"ר כ' דוקא בית שיש בו ס"ת הא לאו"ה לא מקרי קבוע וצ"ע ועיין מג"א י"ד וצ"ע דהוי ספק ברכה לבטלה ואי"ה שם יבואר עכ"ל אבל לא זכינו לביאירו כי שם לא ביאר כלום רק הניח בצ"ע מה שכתב המג"א דבמקום שנוהגין לאומרה אין למחות בידם - ועיינתי בא"ר וראיתי שכתב על מה דמבואר בטו"ז דכשיש קביעות על איזה ימים אומרים דצ"ל דמיירי כשיש ס"ת דבלא ס"ת לא מקרי קבוע וסיים בצ"ע - וא"כ ממילא בנ"ד דליתא שם ס"ת ג"כ אין יכולין לאומרה - גם ראיתי באשל אברהם להגה"ק מביטשאטש ז"ל שכתב על דברי טו"ז שכתב דבקבוע על איזה ימים אומרין דדוקא בקבוע להתפלל שחרית מנחה ומעריב משא"כ כשמתפללין רק בשחר ולא בערב או להיפך או בלי ימים רצופים צ"ע אם לברך וספק ברכות להקל עכ"ל - וא"כ כאן שאין מתפללין רק בערב א"כ לפי"ד הא"א לא מקרי קבוע ואין רשאין לאמור שם הברכה דמע"ש כן נראה לכאור' - אולם נראה דבנ"ד כ"ע מודים דיש לומר ברכ' הנ"ל - ומטעם שאומר בס"ד דלכאור' צריך להבין מה שכתבו דדוקא בית שיש בו ס"ת חשוב קבוע מה ענין הס"ת לקביעת המקום ולמה נעשה הקביעות דוקא ע"י הס"ת - ואולי מה"ט הניח הא"ר דבר זה בצ"ע ונרא' בזה דכבר כתב הטו"ז בשם הטור דבאמת האידנא דאין סכנה לא הי' צריך לומר כלל רק דנשאר כמו שתקנוה והתקנה היתה דוקא במקום קבוע היינו בצבור קבוע כמו שדייק הטור מלשון דאמרו חכז"ל ש"ץ היורד לפני התיבה ע"כ אין להוסיף על מה דתקון ולא נתקנה אלא בצבור עכ"ל הטור והגר"א שם הביאו וכתב וכן עיקר עיי"ש - וע"כ היכא דעושין מנין חוץ לביהכ"נ על איזה ימים מועטים איך יאמרו כיון דל"ה מנין קבוע בתמידות ול"ה כתיקון חכז"ל - ע"ז נתנו עצה הבאת ס"ת לשם דע"י הס"ת יהי' למקום חשיבת דקבוע והוא על דרך דמבואר בסוף סי' קל"ה דאין להוציא ס"ת למקום אחר אבל אם מכינים יום או יומים שרי והמג"א הביא בשם מהר"מ פאדוה דנראה כקובע מקום לס"ת וכן כתב בטו"ז וא"כ ממילא ע"י דיש שם ס"ת נקבע המקום לצבור להתפלל ויש להסביר הדברים יותר עם מה שאמרו בעירובין נ"ה ע"ב אמר רב הינא יושבי צריפין אין מודדין להם אלא מפתח בתיהם ופרש"י דירה של הוצין וערבה ואינו קבע ופריך מדגלי המדבר וישראל במדבר יושבי אהלין היו שאינן קבועים עיי"ש בפרש"י - ומתרץ רבא דגלי מדבר קאמרת כיון דכתיב בהו עפ"י ה' יחנו ועפ"י ה' יסעו כמאן דקבוע להו דמי ופרש"י חשובה חנייתן להיות נדנת קבע עיי"ש - ונראה דזה טעמו של הרמ"א דכתב דאם מכינים לו מקום קודם מותר ובטו"ז נתקשה מנא לן חילוק זה - אבל בהנ"ל יובן דע"י דמכין לו שם מקום חשוב קבע ע"י חשיבת הס"ת - וזהו ג"כ הטעם לגבי אמירת ברכה דמע"ש דתלוי בס"ת כיון דהברכ' לא נתקנה רק במקום קבוע ולא במקום דמתפללין באיקראי ע"כ לולי הס"ת לא הי' ראוי לאומרה כלל רק היכ' דמביאין לשם ס"ת ומסתם דאז מכינים לה מקום א"כ ממילא מקבל מקום זה חשובות דקבע וכיון דחשוב מקים קבע שוב שפיר יש לומר שם ברכה הנ"ל כיון דהוי מקום קבוע והוא כתיקון חז"ל - אמנם כ"ז היכא דבאמת ל"ה מקום קבוע להתפלל שם ע"כ צריך שיהי' שם ס"ת לתת לו חשיבות דקבוע - משא"כ היכא דהוא באמת מקום קבוע לרבים להתפלל שם מימים ימימה שנה אחר שנה שוב לא תלוי כלל בס"ת ואף אם ליכא שם ס"ת מ"מ אין להכחיש האמת דהוא קבוע להתפלל בכל ערב ואילו הי' כבזמן הש"ס הי' שייך בו חשש דסכנה וגם שייך כאן לשון חכז"ל ש"ץ היורד לפני התיבה דמני' דייק הטור דצריך מקום קבוע כיון דבאמת אית כאן תיבה קבועה א"כ עפי"ז פשיטא לי דבנידון דידן לא תלוי כלל בספר תורה ואף אם אין כאן ס"ת הוי מקום קבוע ויש לומר ברכה דמע"ש כן נראה ברור בעזה"י -
וכזה נרא' לומר ג"כ במה שכתב האשל אברהם דצריך שיהי' מנין בו שחרית וערבית וזולת זה לא חשוב קבוע נמי קאי רק אדברי טו"ז דמיירי דמתפללין באיקראי בזמן היריד אז דוקא צריך דעכ"פ יהי' קבע שחרית וערבית דאל"כ הוי תרתי לריעותא לא קבוע גמור וגם לא שחרית וערבית אבל היכא דנקבע להתפלל בו בתמידית אפילו לא הוקבע רק לתפלת ערבית לחוד אם הוא קבע גמור שמתפללין כן כל השנה ושנה אחר שנה שפיר חשוב מקום קבוע לכ"ע - וראי' מרש"י דסדר השבוע בפסוק להעלות נר תמיד ופרש"י מלילה ללילה וכן פירש בפ' תצוה כל לילה ולילה קרוי תמיד והכ"נ כיון דהוא מנין קבוע כל לילה ולילה קרוי תמיד וקבוע ע"כ שייך בו תיקון חכז"ל שתקנו לומר במקום קבוע ברכה דמע"ש -
ועוד יש כאן חדא לטיבותא דלומדים שם בקביעות כל לילה ולילה אחר התפלה וכבר הביא המג"א שם בשם הרדב"ז והוא ברדב"ז ח"ד סי' י"ח דבבית המדרש שמתקבצין בו התלמידים ללמוד ומתפללין שם דהוי קבוע לענין לומר בו ברכ' הנ"ל והכ"נ כן - אם דמדרדב"ז הלז אין ראי' כ"כ די"ל דהוי מתפללין בו גם שחרית אבל די לי במה שכתבתי לעיל וגם דבלאו"ה הביא המג"א שם בס"ק י"ד דאין למחות במקום שאומרים אותו אפי' בלי מקום קבוע אם כי הפרמ"ג הניח דברי המג"א בצ"ע למה לא יהי' מוחין הלא איכ' חשש ברכ' לבטל' וכן כ' הא"א כמו שהבאתי לעיל בנ"ד דא"כ סברא טובא לומר כמו שכתבתי פשיטא דאין צריך למחות לכ"ע - וגם אפילו לכתחלה יש לנהוג ולומר ומהטעמים שביארתי כן נרא' לפע"ד ברור בס"ד -
וחתמתי שמו ועש"ק פ' אמור כ"ז למב"י תרפ"ד לפ"ק פישטיאן יצ"ו.
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.