אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן סא

סימן ס

הנה במתני' דיש אוכל כריתות י"ג ע"ב דחייב באכילה אחת די חטאות ואשם א' הקשיתי קו' נאה עוד בימי בחרותי דהנה בשבועות כ"ד מוקי לה הש"ס דהך מתני' אתיא כרבי אליעזר דסובר נשיא מביא חטאת קבועה עיי"ש - וע"ז ק' לי דהנה מבואר בריש פרק ב' דשבועות דר' אליעזר סובר דאינו חייב משום טומאת מקדש וקדשיו אלא בהעלם טומאה וזכר את הקדש ובדף י"ט שם מבואר דאם הי' העלם זה וזה בידו פטור ועיי"ש - והשתא הכא במשנה הנ"ל דחשב קרבן אשם מעילה א"כ ע"כ מיירי דלא ידע את הקדש דבמזיד ליכא מעילה א"כ העלם קדש בידו וא"כ איך חייב לר"א קרבן משום טמא שאכל את הקדש ואף אם תימא דמיירי דהיתה גם העלם טומאה בידו הא גם העלם קדש איכא כיון דמייר במעילה א"כ הוי העלם זה וזה דפטור לר"א וא"כ ממ"נ ליתא לחד קרבן או דנפל קרבן דטומאת קדש או קרבן אשם דמעילה וצ"ע - והנה אחרי מופלג מצאתי בבית יצחק להגאון מלבוב ז"ל בח"ב יו"ד בסוף הספר שהק' קו' זו והניחה בצע"ג עיי"ש ושמחתי להיות בן גילו בהערה זו -

והנה בחורף דשנת תרס"ז נזדמנתי בפונדק אחד בק"ק דאראג אצל הרב דשם נ"י עם הרב הגאון הגדול מו"ה יודא גרינפעלד ז"ל אבדק"ק סעמיהאל והקשיתי לו קו' הנ"ל והשיב לי שאולי לר"א כמו שנשיא חלוק משאר העם בקרבן דהוא מביא חטאת קבועה כמו כן נאמר שחלוק גם בזאת שהוא מביא לעולם קרבן אף בהעלם מקדש וקדש כן אמר לי אז מס' דנפשי' בלי ראי' מוכרחת לזה - והאמת אגיד שלא נכנסו דבריו באזני דמנא לן להעלות חידוש דין כזאת בלי ראי' מש"ס - אמנם כשבאתי לביתי ועיינתי בזה מצאתי מקום לדבריו ז"ל מדברי תוס' שבועות דף י"ט ע"א שפלפלו שם בהא דר"א דסובר דבהעלם זה וזה פטור מקרבן טומאת מקדש וקדשיו היינו דוקא מקרבן עולה ויורד אבל חטאת מביא כיון דילפינן מע"ז ואח"כ דחו זאת משום דדבר שהי' בכלל ויצא מן הכלל לידון בדבר החדש בקרבן עולה ויורד שוב א"א יכול להחזירה וא"כ פטור מכל וכל עיי"ש - והשתא לפי"ז תינח גבי שאר העם אבל בנשיא דמביא חטאת קבועה א"כ הוא לא יצא מן הכלל א"כ שפיר חייב קרבן בכל אופן כמו שרצו תוס' לומר אף בהעלם זה וזה דדמי לע"ז וא"כ צדקו דברי הגאון הנ"ל דנשיא גם בזה הוא חלוק משאר העם דמביא גם בהעלם זה וזה והוא דבר אמת ורוח ה' דיבר בו אף דהוא לא כיון לזה מ"מ דבריו שרירין וקיימין ויש להם שורש מדברי תוס' הנ"ל ואח"כ דברתי אתו פא"פ מזה ונהנה מאד וצוה עלי לכתוב זאת בספר משמו ומשמי לזכרון ודו"ק צב)

והנה אני אמרתי לתרץ קו' הנ"ל עפי"מ שהעליתי בקונטרסי לסוגיא דמצות לל"נ (חבל לי על קונטרס הנ"ל דשם ביארתי סוגיא זו באריכות וקצרות כל מה שנוגע לדין זה והי' קונטרס גדול ובשנת תרע"ב בהיותי בק"ק פאפא יע"א מסרתי קונטרס הנ"ל ליד הגביר החריף מו"ה אברהם באדאנצקי ז"ל ונאבד בידו וחבל על דאבדין) א קו' התוס' שהקשו איך קאמר הש"ס דבשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא יצא כיון דמיירי בשוגג איך שייך לומר לא יתקע כיון דלא ידע משום איסור עיי"ש שתירצו דמיירי לצדדים ואני אמרתי בישוב קו' התוס' עפי"ד תוס' שבת ד' ס"ט ושבועות כ"ו שכתבו דלאביי משכחת שבועת ביטוי לשעבר באופן דידע דיש איסור בשבועת שוא רק לא ידע דהוא בלאו רק סבר דהוא בעשה ומשום דלא ידע מלאו שבו חשוב לי' שוגג ומביא קרבן עיי"ש - ונשמע מדבריהם דהיכא דבעי להיות שוגג לא צריך דוקא שיחשוב שהוא מותר לגמרי רק אפילו יודע דיש איסור בדבר רק דלא ידע איסורו ועונשו האמת ג"כ חשוב שוגג דהא לאביי כתבו זאת דהוא סובר דאין חילוק בין שוגג דשבועת ביטוי לשוגג דכל התורה כולה כמו שיראה המעיין שם בסוגיא דשבת ושבועות - וממילא דעפ"י האמור שפיר מתורץ קו' התוס' הנ"ל די"ל דמיירי דשפיר ידע דהוא הקדש והקדש אסור בהנאה ורק דלא ידע שהוא בלאו וסבר דהוא באי' עשה כמו שלמים דל"ה רק באיסור גרידא מהתורה כמבואר בתוס' נדרים ד' יו"ד ועוד בתוס' מעילה עיי"ש וחשב הוא דכמו כן הוא בעולה וא"כ שפיר קאמר שופר של עולה לא יתקע כיון דעכ"פ ידע דיש בו איסור ואפ"ה אם תקע מעל כיון דלא ידע מאיסורו האמת חשוב שוגג ושפיר מעל ומתורץ היטב קו' התוס' - והכל מוקמי בחדא יחתא ולא צריך לאוקמי לצדדים ודו"ק - ועפי"ז מצאתי ידי לתרץ גב ג"כ קושיית הטעה"מ בה' לולב שהק' קו' גדולה והניחה בצ"ע - על הא דמבואר שם בסוגיא דמעל ע"י התקיעה שתקע וק' לפי"מ דמבואר בסוכה מ"ב דבמצא עולת העוף בין האגפיים וסבר דחטאת הוא ואיכא באכילתו מצוה ואכלו ואח"כ נתוודע לו שהי' עולה לא מעל כיון דהי' טעה בדבר מצוה וא"כ גם כאן למה מעל כיון דהוי נמי טעה בדבר מצוה ועיי"ש שהניחה בצ"ע - ולדידי' א"ש בס"ד כיון דמיירי שידע עכ"פ שהוא אסור אף דלא ידע מגודל האיסור באיכות שהוא בלאו מ"מ ידע משום אי' הקדש דאיכא עלה שוב ל"ה בכלל טעה דהוי לי' למידק טפי ולא דמי לשאר טעה דלא ידע כלל מאיסור אגב בהילות המצוה משא"כ הכא דשפיר ידע עכ"פ מאי' ל"ה בכלל טעה ע"כ שפיר חייב ולק"מ ודו"ק עכ"ד בקונטרסי הנ"ל שנשאר בזכרוני -

עכ"פ העליתי דבר חדש דמשכחת להיות שוגג לאיסור מעילה אף אם זכר את הקדש והיינו דלא ידע אותו בלאו ורק סבר דהוא בעשה וכנ"ל - א"כ לפי"ז שפיר מתורץ קו' הנ"ל די"ל דגם מתני' דכריתות הנ"ל מיירי באופן זה דידע מאיסור הקדש ורק דלא ידע שהוא בלאו וא"כ לגבי טומאת קדש שצריך רק לזכור שהוא קדש סגי במה שידע שהוא קדש ולגבי מעילה שצריך להיות שוגג שפיר הוא שוגג כיון דלא ידע מלאו וא"ש ודו"ק צג)

עוד י"ל בישוב קו' הנ"ל עפי"מ שמצאתי במל"מ ריש פ"ב דשגגות שהעלה מילתא חדתא וכתב אף דפליגי בפרק כלל גדול איך הוא נקרא שוגג מ"מ אם הוא שיגג בשיעור לכ"ע הוי שוגג אפילו לר"ל דמחמיר בכולן ולדידי' צריך שישגוג בלאו וכרת מ"מ היכא דהוא שוגג בשיעור היינו דסובר דכזית גדול הוא חייב וכזית בינינו הוא פחות מכשיעור שפיר מהני גם לר"ל דכיון דהוא סובר דהוא ח"ש ובח"ש ליכא רק איסור גרידא א"כ שפיר הוא שוגג בלאו וכרת וע"כ מהני לכ"ע עיי"ש - א"כ לפי"ז י"ל דמיירי משנתינו דהי' שוגג בשיעור של מעילה אבל שפיר ידע דהוא קדש ע"כ שפיר הוא חייב משום טומאת קדש כיון דהי' זכר את הקדש ואעפ"כ הי' שיגג לגבי מעילה כיון דלא ידע שיעורו וא"ש מאד ודו"ק -

אולם אני מצאתי בירושלמי דתרומות פ"ו שלא כדברי רבינו המל"מ ובהדיא מפורש שם דשוגג בשיעור ל"ה שוגג דקאמר שם פורש אני מכזית ואינו פורש מחצי זית עשה כאוכל חצי זית כשוגג וחצי זית במזיד ופטור מקרבן דל"ה שב מידיעתו לכ"ע עיי"ש וכעת אינו לפני ודברי הירושלמי הללו היו בהעלם עין מרבינו הנ"ל ופלא דכל רז לא אניס לי' וכאן לא שפזתו עינו וכבר כתבתי בגליון הרמב"ם שלי על המל"מ הנ"ל וציינתי על הירושלמי הנ"ל וצ"ע עליו ודו"ק -

והנה אחר כתבי כ"ז ראיתי ספר שו"ת לבושי מרדכי להגאון מופ"ה מו"ה מרדכי ליב שליט"א אבדק"ק מחד במהד"ת חא"ח סי' קל"ד שידידי הרב הה"ג מו"ה משה סופר שליט"א מו"ץ דק"ק ערלוי יע"א הציע קו' זו משמי אל הגאון הנ"ל והשיב ע"ז כמה תירוצים וחד מנהון דטעה בשיעור ועפי"ד הש"ס דכריתות כ"ג ולא הזכיר מדברי מל"מ הנ"ל - אבל כבר הבאתי בשמא דירושלמי בתרומות דשוגג בשיעור ל"ה שוגג - ומה שהביא שם הגאון שליט"א את דברי הצל"ח שכתב דהמעילה בא משעת לעיסא עיין בסימן דלעיל מה שהעירותי עליו שוב עיינתי בדברי הגאון מו"ה בונם ז"ל בתוס' רעק"א במתני' דכריתות שרמז עליו הגאון הנ"ל שם בתשובה ראיתי שגם הוא הרגיש בכעין זה עיי"ש ודו"ק) -

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה