אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן נו

סימן נה

כתב הרמ"א יו"ד סימן י"ח סעי' ד' וז"ל וראוי לכל טבח שיהא לו סכין מיוחד לשחיטה ואסור לעשות בו שום מלאכה ויצנענו שלא יפגמו ומ"מ לא ישחוט בו לכתחלה בלא בדיקה עכ"ל - וראיתי בתבואות שור סק"א שהקשה על דברי הרמ"א לפ"ד הרשב"א מובא בש"ך בסימן הנ"ל סק"ה בטעם הדבר שאסור לשחוט על סמך שיבדקנו לסכין אחר השחיטה משום דשמא ישכח לבדוק אחר שחיטה ויאכל נבילה עיי"ש - א"כ הא תינח בסכין שלא נבדק מעולם אבל בסכין מיוחד לשחיטה שהוא בחזקת בדוק ואף אם לא נבדק אח"כ ע"י איזה סיבה מ"מ הוא כשר א"כ בזה שפיר קשה למה לא ישחוט לכתחלה ע"ס שיבדקנו אח"כ - וכתב דהוא משום חשש ברכה לבטלה ואם הוא במקום ששמע הברכה מאחר או שבירך על סכין בדוק אחר מ"מ אסור לשחוט משום חשש שיקלקל ואיכא בל תשחית וא"כ עולין שפיר דברי הרמ"א כאן שסתם דאין לשחוט בו לכתחלה בלא בדיקה עכ"ד הת"ש - ועיין פרמ"ג בשפ"ד סק"ה שהעלה דבמקום דליכא אלו ג' טעמים היינו בסכין מוצנע ושמע הברכה מאחר ונבילה שוה כשרה שרי לשחוט ע"ס שיבדקנו אח"כ עיי"ש -

ולפע"ד נראה דאף במקום זה דליתא לשלשה טעמים הנ"ל אסור לכתחלה לשחוט בלא בדיקה וכסתימת רבינו הרמ"א דבכל ענין אין לשחוט לכתחלה בלא בדיקה והטעם כמו שאגיד בס"ד - דראיתי בספר הנחמד לב ארי' על חולין דף י"ז ע"ב שהעלה טעם חדש בהא דצריך לבדוק הסכין דוקא קודם שחיטה והוא עפי"מ דקיי"ל דאף פגימת כ"ש דקה מן הדקה פוסל בסכין של שחוטה ודבר הזה צריך הרבה אומד הדעת והכנת הלב ומחשבה להרגיש בפגימה קטנה כזו כמו שכ' הרבינו יונה מובא בש"ע סימן י"ח וח"כ בשלמא קודם שחיטה שבידו לתקן היטב הסכין שפיר סמכינן שיכין לבו ומחשבתו להרגיש בפגימה דקה משא"כ אחר שחיטה שוב לבו בל עמו להרגיש בפגימה קטנה לפי שבהיל להחזיק מעשיו אחר שכבר שור שחוט לפניו וכל חפצו ורצונו להכשירנה לאכילה שוב לא ימצא את לבבו נאמן לפניו להכין מחשבתו להבחין היטב ודבר זה ברור ומלה לחוש השכל ודומה למה שאמרו ביבמות ת"ח שאמר אחר מעשה אין שומעין לו לפי שרוצה להחזיק מעשיו לכך אינו מדקדק היטב עיין שם בל"א ודברי פח"ח - והם דברי אלקים חיים ואמיתיים ולדברי הל"א הללו עוררני ידיד"נ הרב הגאון מו"ה בן ציון היילפרין ז"ל שהי' אב"ד דק"ק נאנאש (ברם זכור אותו איש לטוב ובעוה"ר אסף שמשו בלא עתו והי' בעל שכל גדול ובעל חן וערום ביראה וחריף עצום יהי' שמו וזכרו לעד לחיי עוה"ב) - והשתא עפ"י האמור לא קשה כלל קי' רבינו הת"ש למה אין להתירו לשחוט ע"ס שיבדוק לסכין אחר השחיטה - כיון דעכ"פ גם בסכין זה הוצרכו בדיקה ובלי בדיקה כלל לא הוכשרו סכין זה כמבואר בת"ש שם וכיון דהבדיקה דקודם שחיטה מעולה הרבה והרבה מהבדיקה דאחר שחיטה מטעם הנ"ל מה"ת נסמוך לכתחלה שיעשה הבדיקה לאח"ש שהוא בדיקה גרוע וכיון דהמצוה גם בסכין זה לעשות לה בדיקה הגונה ובדיקה הגונה א"א רק קודם שחיטה מטעם הנזכר ודאי פשוט הדבר דאסור לסמוך לכתחלה על הבדיקה שאח"ש כיון דעל ידי זה יגרע ממנה הבדיקה הנכונה והראוי אשר חייב לעשות גם בה וא"כ שפיר סתם רבינו הרמ"א ז"ל דלכתחלה אין לסמוך על הבדיקה שאח"כ ואסור לו לשחוט לכתחלה בלא בדיקה בכל ענין ורוח ה' דיבר בו ויהי' מזה ראי' טובא לסברת הל"א ז"ל וחידוש שלא הובא סברא זו כלל בדרכי תשובה ובדעת תורה ודו"ק -

ג' תרומה תרע"ג לפ"ק בוסערמין.

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה