משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן נה
קשה לי לשי' רבינו חיים בתוספות מגילה דף יו"ד ע"א ותוספות זבחים ד' ס"א דסובר דאף למאן דס"ל דקדושה ראשונה ל"ק לע"ל אפ"ה גם לדידי' אין היתר במה אחר ירושלים וכשהלכו בגולה אחר ירושלים הבמות נשארו באיסור - וקשה לי מדברי הירושלמי סנהדרין פ"ב הלכה ד' דאיתא שם ניחא בעלייתן (ר"ל בעליית עזרא בבנין בית שני) שהיו להם תודות לקדש העיר (ר"ל כיון דסובר קדושה ראשונה קדשה לע"ל ומקריבין אע"פ שאין בית וקידוש שעשה עזרא הי' רק לזכר בעלמא ע"כ הי' להם תודות ממה שקרבו אז בבואם) בכניסתן לארץ במה קדשו (ר"ל דאז בבואם בפעם ראשון לארץ ישראל דעדיין לא נתקדשה המקום לא היו יכולין להקריב תודות טרם הקידוש) ומשני בתודות שבאו מניב וגבעון עיי"ש (ר"ל קודם ירושלים היתה היתר במות בנוב וגבעון ע"כ הביאו אתם תודות משם) וקשה לי למאן דסובר קד"ר לא קידשה לע"ל וקדושת עזרא היתה באמת לקידוש מחדש ולא לזכר בעלמא - א"כ לדידי' יוקשה מאין לקח עזרא תודות לקדש העיר דאין לומר דלקחו תודות שקרבו בבמה דהא הבמות נאסרו אחר ירושלים אף דהקידוש לא היתה לנצח ויוקשה קו' הירושלמי על עלייתן בימי עזרא בשלמא הירושלמי שם שאמר ניחא בעלייתן אזיל בשי' המא"ד דקדשה לע"ל כמו שיראה הרואה שם - אבל למאן דאמר לא קדשה לע"ל יוקשה דאדרבא ניחא בכניסתן לאר"י דהי' להם שעת היתר במות והביאו תודות ממה שקרבו בבמה היינו בנוב וגבעון כדקאמר הירושלמי אבל בעלייתן מאין להם תודות כיון דקדושת המקום בטלה ולא היו יכולין להקריב אז תיכף בבואם וגם הבמות נאסרו א"כ יוקשה טובא קו' הירושלמי וצע"ג - ואגב אעיר אוזן דמדברי הירושלמי הנ"ל קשה לי ג"כ אדברי תוספות שבועות ט"ו שכתבו דהקידוש והחינוך בא בב"א א"כ אין התחלה לבעיית הש"ס בירושלמי הנ"ל מידי - דשפיר יכולין לבנות מזבח ולהקריב מנחה והקידוש והחינוך בא בב"א ואח"כ יקריבו תודות לקדש העיר וע"כ דאי אפשר לעשות בב"א ודברי התוספות צע"ג לפי דברי הירושלמי הלז וצע"ג בכל זה - ושי"ת יזכני לראות בבנין בית המקדש בב"א -
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.