אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן נא

סימן נ

בעזה"י יום שנכפל בו כי טוב תרס"ט לפ"ק בוסערמין יצ"ו -

שלמא רבא מאלקי רבא לגברא רבא ה"ה אדמ"ו הגאון הגדול אדם גדול בענקים בו"ק וחו"פ מאורן של ישראל כו' מרנא ורבנא כקש"ת מרן ר' משה גרינוואלד אב"ד ור"מ דק"ק חוסט והגליל יצ"ו -

אחרי תת שלו' כמשפט תלמיד לרב אודיע את אדמ"ו שתשובתו בנידון המקוה הגיעני ואבשרו שכבר הסכימו האקרו"ט דפה הי"ו לבנות מקוה חדשה וכבר הכינו המקום לזה על צד היותר טוב ב"ה כו' והואיל שהואלתי לדבר ארשה לי לבא מן קדמי' באיזה הערות שמצאתי לעורר מדי עברי בתרי' תשובת אדמ"ו גאון ישראל שליט"א (זלה"ה) אם כי ב"ה רבו העירותי בזה לא אטריח הרבה (כי בעת הזאת היתה השנה אחרונה לימי חיו וידוע לכל איך שהי' אז בעוה"ר מחולל מפשעינו זי"ע) רק מה שנוגע לתשובתו דמר רבא נ"י (ז"ל) -

כבוד אדמ"ו הקשה לשי' הנו"ב מהד"ת ס"י ק"ט שהעלה דאף אם נעשה לשמש את הקרקע אינו בטל מקבלת טומאה עד שגם הקרקע מסייע לתשמישו אבל זולת זה אינו בטל מקבלת טומאה - ע"ז תמה כבוד אדמ"ו הגנ"י דאיך יפרנס סוגיא דצנור דפריך שם בגמרא אי רבנן אפילו קבעו ואח"כ תקנו נמי ומתרץ בש"ס לעולם רבנן ושאני שאיבה דרבנן היא עיי"ש בגמרא - ואכתי קשה הא הווי' ע"י טהרה דאורייתא ולמה אינו פסול וכתב דבאמת כבר הקשה כן הגאון בטיב גיטין ועכצ"ל כיון דמשמשת את הקרקע אין מקבל טומאה - והשתא לדברי הנו"ב דצריך סיוע דקרקע איך נמצא ידינו ורגלינו בהאי תירוצא דש"ס שם והניח בצע"ג עכתו"ד אדומ"ו הגנ"י -

ואחרי בקשת המחילה אדון לפניו כתלמוד לרב ונראה לי בס"ד לפי"מ דמבואר בפ"ד דמקואות משנה ב' גבי המניח טבלא תהת הצינור דאם עומדת אפילו יש לה לבזבוזין כשר וכתב שם הרא"ש דמיירי באופן דהוי המים ראויין לבא למקוה זולתו דאל"כ אז פסול משום הוי' ע"י טהרה בעינן וכן נפסק להלכה בסעי' ל"ו עיי"ש - הרי דהיכא דהמים ראויין לבא זולתו לא מזיק מה שאינו הוי ע"י טהרה א"כ י"ל דגם סוגיא דצינור מיירי באופן זה דהמים היו ראוין לבא אף זולת הצינור הנעשה עתה וא"כ א"ש ולק"מ (ואם כי בסוגיא לא הזכיר מזה כלל דמיירי באופן זה י"ל דהסוגיא לא עסיק רק מה שנוגע לדין שאובין ע"כ לא הזכיר מזה כלל אבל באמת מיירי דמשום אי' דהווי' ע"י טהרה ליכא כאן וכגון באופן הנ"ל ועיין מה שכתבתי למטה בשם הר"ן ורא"ש שמוקין ג"כ הסוגיא דצנור באיזה אופן וגם לדבריהם אין זכר בהסוגיא כלל וא"כ גם אנו נוכל לאוקמי כנ"ל) -

והשתא שזכינו לזה דסיגיא דצינור מיירי דהמים הוי ראויים לבא אף זולת הצינור עלה בידי בעזה"י לתרץ קושיית אבות העולם גדולי עולם שהרעשו על הטור והרמ"א דמשמע מדבריהם דקבעו ולבסוף חקקו מועיל אף בדאורייתא ובסוגיא דצינור בב"ב מוכח דדוקא במידי דרבנן מהני קבעו ולבסוף חוקקו אבל במילי דאו' גם קבעו ולבסוף חוקקו כתלוש דמי ע"כ קו' אבות העולם המהרח"ש והנו"ב עיין בדבריהם - ובדברים הנ"ל מצאתי ב"ה ישוב והעליתי ארוכה ומרפא לקושיא הגדולה הנ"ל - ואקדים תחלה דברי הרמב"ם סוף פרק י"א דכלים שכתב שם בזה"ל מניקת של מתכות שהוא כמו שפופרת שנטמא משיקבענה במקל או בדלת ויחברנה עם העץ תטהר לא נטמאה וקבעה במקל או בדלת הרי זו מקבלת טומאה במקומו שכל כלי מתכות שקבעו בקורה או בכותל מקבלין טומאה כמו שהיו עד שישנה מעשיהן לפיכך דף של נחתומין של מתכות שקבעו ככותל טמא עכ"ל רבינו הרמב"ם ז"ל -

הרי דהרמב"ם מחלק בין אם נטמאה תחלה ואח"כ חיברה דאז מועיל החיבור לטהרו ובין לא נטמאה תחלה וחיברה דמקבל גם אח"כ טומאה מהיום והלאה עד שישנה מעשיהן - וראיתי בספרי האחרונים ז"ל שביארו סברת רבינו ז"ל בחילוק הנ"ל דהוא משום דמצינו בש"ם בכמה דוכתי דחיבור לקרקע תלוי בדעת האדם אם מבטלה או לא והנה אם נטמא תחלה ואח"כ חיברה א"כ גומר במחשבתו לבטלה לקרקע כדי שיופקע טומאתו ממנו אבל אם חיברה קודם שנטמאה לא מבטל לה בעת החיבור ע"כ היא מק"ט זה ביאורו של הרמב"ם ז"ל -

אך דלפי"ז יוקשה קו' גדולה בסוגיא דצינור דמדמה צינור לדף של נחתומין ולא דמי כלל דבשלמא דף של נחתומין דחיברה בהיותה טהורה א"כ ודאי דלא מבטלה וכדברי הרמב"ם ז"ל דאם קבעה בהיותה טהורה לא מבטלה - אבל הכא בצינור שקבעו ולבסוף חוקקו שרוצה לעשות מקוה טהרה ויודע דאם לא תהי' מחוברת תהי' פסולה ודאי דמבטלה לגמרי במחשבתו למען תהי' כשרה ודמי להיכא דנטמא תחלה ואח"כ חוברה דכ' הרמב"ם דתיטהר ע"י החיבור לעולם והיא קושיא גדולה ובאמת כבר עמדו בקושיא זו גדולי חקרי לב בישועות יעקב ס"י קנ"ט חלק או"ח ובס' תפארת יוסף להגאון מפרעמיסלא ז"ל ס"י כ"ו עיי"ש - רק עפ"י האמור דסוגיא דצינור מיירי באופן שהמים היו ראויין לבא למקוה אף זולת הצינור זה שאנו דנין עליו א"כ שוב י"ל כיון דאינו מוכרח לה אין ראי' שהוא מבטלה בלבו בעת החיבור וא"כ דמי שפיר לגמרי לדף וא"כ שפיר פריך הש"ס מדף לצינור וא"ש מאד בישוב קו' הנ"ל ודו"ק כי הוא נכון בס"ד - וע"ז משני הש"ס דבשאיבא דרבנן הקילו ר"ל אף דבאמת לא מבטל לה לקרקע בעת החיבור והוא ראוי עוד לקבל טומאה אעפי"כ בשאיבה דרבנן הקילו - ולפי"ז מצינו למידן דדוקא באופן דלא מבטל לגמרי הצינור כמו בסוגיא הנ"ל אז לא מהני רק בשאיבה דרבנן אבל במקום דהוא מבטלה לגמרי לקרקע באופן זה באמת מהני אפילו בדאורייתא וכדמוכח מדברי הרמב"ם הנ"ל - ואחרי שכן נסתרה שפי קו' המפורסמת הנ"ל על הבעלי ש"ע כיון דהם מיירי באופן שהיו מבטלין אותה לקרקע לגמרי דלא הי' אופן אחר שיבא המים למקוה ובאופן זה בודאי מבטלה לקרקע וכדברי היש"י והתפ"י הנ"ל ובאופן זה ודאי דמהני אפילו בדאורייתא ודבריהם אמיתיים וכנים לאמיתה של תורה כן נראה לי בישוב קו' הגדולה הנ"ל ונכון מאד בס"ד ודו"ק -

והנה אודיע צערי לאדמ"ו נ"י במה שנצטערתי להבין דברי הגאון רבן של ישראל מרן הח"ס ז"ל ביו"ד ס"י קצ"ח דגם הוא הקשה קו' זאת דמאי משני הש"ס שאיבא דרבנן דאכתי צריך הווי' ע"י טהרה - ומתרץ דמיירי דהי' חוטט הגומה באמצע ולא הי' נופל תיכף למקוה וכאופן זה כשר עיי"ש - ולי הצעיר תמוהין מאד דבריו הלא מפורש יוצא בטור ובש"ע סי' ל"ו דכל הכלי נעשה ע"י הגומא כלי וכן הוכיח במישור בשלטי הגבורים בב"ב בסוניא דצינור וכן כ' הנה"כ בסי' ר"א על ס"ק ע"ז עיי"ש - ובהביטי עוד הפעם בתשובת אדמ"ו ראיתי שכבר ישב על מדוכה זו אדמ"ו נ"י והניח ג"כ בצ"ע דברי מרן ז"ל - אך אני מוסיף תמוה מני' ובי' דאי נימא דהח"ס סביר דלא נעשה כלי ע"י הגומה כדמשמע מלשון הרא"ש ה' מקואות ועיין בב"ח ובנה"כ שם א"כ גם איסור שאובין ליכא כדכתב הש"ך בסעי' קטן ע"ז עיי"ש וצ"ע על מרן ז"ל שלא הרגיש בזה ודו"ק -

הנה כ"ז העליתי בהשקפה ראשונה מדי עברי בתרי אומריו בתשובה הנ"ל - אמנם אחר העיין קצת יותר הנני קורא תמה! תמה! בקלא דלא פסיק על מאורות הגדולים הנ"ל ה"ה מרן בעל טוב גיטין ומרן הח"ס ז"ל ועל האחרון אחרון חביב להבדיל בחל"ח אדמ"ו הגנ"י שהקשה ג"כ קושיא הנ"ל ובנה עלי' דיק לדחות דברי רבן של ישראל מרן הנו"ב ז"ל ולי הצעיר לבבי לא כן ידמה ואדרבא מסוגיא זו יש למצוא סיוע חזקה לשי' הנו"ב הנ"ל -

דהנה קשה לי מה הקשו הני גאונים הנ"ל על תירוצא דש"ס דמשני שאני שאיבה דרבנן - הלא אכתי הווי' ע"י טהרה בעינן - הלא באמת כבר קדמם בקושיא זו הר"ש בפ"ב דמקואות והר"ן בפ"ב דשבועות דהר"ש אחר שהעלה דשאובין דרבנן הוא כתב דע"כ אי אפשר דכולה שאיב הוי דרבנן כיון דהווי' ע"י טהרה בעי' וכתב דבאמת דהיכא דלא הי' הווי' ע"י טהרה אז שאיבא דאורייתא והיכא דהווי' ע"י טהרה כגון ע"י כלי גללים ואינך באמת שאיבה דרבנן כאשר כתב הר"ן וב"י רסי' ר' לדבר פשוט - ואח"כ הקשה א"כ מה קאמר בב"ב דשאני שאיבה דרבנן היא הלא איכא הווי' ע"י טהרה דהוי דאו' וע"ז מתרץ שם הר"ש דמיירי שם בב"ב ב"ג לוגין בסוף דהי' רובא כשרה ואז גם הווי' ע"י טהרה רק דרבנן כיון דבטל ברוב וכמו שכתב הר"ן שם א"כ הרי בהדיא דקו' הגאונים הנ"ל הוא באמת קו' הר"ש דכל פסול של הר"ש ל"ה רק מכח הווי' וע"ז היתה הקו' מסוגיא הנ"ל וע"ז השיב דמיירי באופן דלא מזיק מה שלא הי' ההווי' ע"י טהרה - ולא צריך לתי' דמיירי דמשמש את הקרקע כמו שרצה אדמ"ו לומר - וממילא דאין מסוגיא זו שום סתירה לשי' הנו"ב שהביא הדרגנ"י בתשובה - ואדרבא עוד אוכל להביא ראי' להנו"ב הנ"ל דאי נימא דאף היכא דאין הקרקע מסייע לתשמיש בטל מקבלת טומאה א"כ למה לי' לר"ש ז"ל לאדחוקי נפשי' ולוקמי דמיירי שם דהי' רובא בכשרות אשר אין מזה שום זכר בש"ס וגם ל"ה מילתא דפסיקא כלל טפי הול"ל כיון דבטלה לקרקע אינה מקבלת טומאה וכמו שתירץ אדמ"ו נ"י דכיון דמשמש את הקרקע בטיל מתורת ק"ט וא"כ שפיר הוי הווי' ע"י טהרה דומיא דכלי גללים שכ' הר"ש דאפילו כולה שאיב כשר א"כ גם שם שפיר יכול לדבר אף בכולה שאיב ובההוא תירוצא יותר עדיף מתי' דהר"ש ולמה לא משני הר"ש כן אלא ודאי כיון דצריך דהקרקע יסייע לשימושו של צינור והכא אינו מסייע ע"כ לא תירץ כן - וא"כ לפי"ז אדרבא עד ראי' יש מסוגיא זו לשי' הנו"ב ולא פירכא אך לפ"ד הנו"ב תנינא בסי' קמ"ב ליכא ראי' עיי"ש אבל עכ"פ גם קושיא ליכא לפי"ד הר"ש והרר"ן ז"ל וזה ברור והרבה הי' לי לרצות קדם אדמו' שליט"א אך כאשר כבר אמרתי מראש שאין רצוני להטריח יותר מדי וגם בדברי המעטים האלה לא באתי אלא משום דהוא נוגע לתשובת דמר רבא שליט"א (זלה"ה) -

ואצא בזה בקידה כמשפט תלמיד לרב מנאי תלמידו הצעיר והדל המשתחוה מרחוק מיל מול כהדגנ"י -

ה"ק ישכר שלמה מטייכטהאל.

בשולי המכתב

ודע בזה שהעליתי דסוגיא דצנור מיירי דאינו צריך להצינור זה שהמים הי' יכול לבא אף בלא הצינור וכמו שכתבתי בפנים - מצאתי ג"כ ישוב נכון לקו' הטו"ז באו"ח סי' קצ"ט שהקשה על הרמ"א ז"ל דמחלק בין אבנים שנקבעו תחלה לכותל ואח"כ עשאן בית קיבול לבין שעשאן תחלה כלי ואח"כ חיברן לענין נט"י - הא מוכח מסוגיא דצינור דלרבנן אף בקבעו תחלה ואח"כ חוקקו הוי מה"ת כלי וא"כ נט"י דרבנן למה לא נוקמי אדאורייתא ע"כ קו' הטו"ז - ובהנ"ל א"ש דדוקא בסוגיא דצינור דמיירי דאינו צריך לצינור זה וכמו שבארנו שיש מקום למים לבא אף זולת הצינור ע"כ בודאי אינו מבטלה שם ע"כ הוי עלה שם כלי מהתורה משא"כ היכא דצריך לה לתכלית הנרצה בודאי גומר במחשבתו לבטל אותו שם או אפשר דמיירי בהגיד בפירוש שמבט לה שם אז באמת גם מהתורה ליכא עלה שם כלי ע"כ שפיר סתם הרמ"א דבקבעו תחלה פסול לנט"י ואיש דו"ק -

תרפ"ז לפ"ק בוסערמין יצ"ו

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה