משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן מח
בעזה"י ה' חי' שרה תרס"ה לפ"ק חוסט יצ"ו.
לכבוד אהובי ידידי הבחור המופלג בתורה חו"ש יניק וחכים חתן תמים למעלות ומדות קדושות מטע קדש מגאוני וקדושי אל דור אחר דור כש"ת מו"ה אלעזר אונגער שליט"א בן יקיר לאדמ"ו הגאון הקדוש מרן ר' שלום דוד אונגער שליט"א אבד"ק זאבנא יע"א בעהמ"ח ס' שו"ת יד שלום המקום יהי' בעזרו, ועדי עד יציץ נזרו אכי"ר
אתיותיך הבהירים הגיעני ביום ש"ק העבר ותרב שמחתי עד למאד לראות מעשי ידי אצבעותיך ומכותלי מכתבך ניכר שבעזר האל תעלה על במתי התורה והיראה כאות אבותיך הקדושים ויגיע מעשיך למעשה אבותיך קדושי אל כן יגן זכותם עליך ועלי לראות סי' ברכה במשנתינו ויעלה לרצון לפני אדון כל תורתינו ועבודתינו ונזכה ללמוד וללמד ולהרחיב גבול הקדושה מתוך הרחבת הדעת דקדושה נצח סלה ועד אכי"ר -
ואודות שבקשתני להודיעך חדשות מהחידושים שנתחדש לנו בבית המדרש של אדמ"ו הגאון הקדוש דפה שליט"ה (זלה"ה) נמצאתי לבקשתך ואציע לפניך מה שחנני החונן דעת בסוגיא דקרוב או פסול שהתחלנו ללמוד בתחלת הזמן ואם כי לא גמרנו עוד כל הסוגיא עכ"ז לא אמנע לשמחך מן המעט אשר לפני ועוד חזון למועד לטייל אריכות וקצרות כיד ה' הטובה עלינו בעזה"י -
וזה החלי בעזר צורי וגואלי.
הרמב"ם בפ"ב מה' עדות ה"ג כתב וז"ל היו עדים מרובים שנים מהן כיונו עדותן בחקירות ובדרישות והשלישי אומר איני יודע תתקיים העדות בשאר עכ"ד ועיי"ש - ותמה הלח"מ שם מש"ס דסנהדרין דף מ"א ע"ב דמסיק רבא דהיכא דאמר איני יודע בחקירות עדותן קיימת דלא כרע"ק עיי"ש בפרש"י ותוס' - והשתא כיון דהרמב"ם פסק כרע"ק הוי לי' לפסוק דעדותן בטלה עיי"ש בלח"מ שדחק עצמו מאד בישוב דברי הרמב"ם ז"ל - ולי נראה בעזה"י ליישב דברי רבינו ז"ל על נכון בלי שום דוחק וכמו שאגיד בס"ד -
והוא דהנה הקצה"ח בסי' ל"ו מסתפק ועולה היכא דהי' כשר בשעת ראיה ונעשה פסול בשעת הגדה אם מבטל העדות כדין נמצא קרוב או פסול וכתב דתליא בפלוגתת הרי"ף והרא"ש ז"ל דלדעת הרי"ף דסובר דהיכא דלא הי' מכיר בפסולו של חברו אינו פוסל ה"ה הכא כיון דלא הי' מכיר בפסולו קודם אינו פוסל אבל לדעת הרא"ש דאמר דגם אם לא הי' מכיר פוסל ה"ה הכא אף דלא הי' ניכר קודם פסולו אפ"ה פוסל אינך עיי"ש בקצה"ח - ועפי"ז נראה לי לומר דהא שכתבו תוספות שם בסנהדרין דר"ש ורע"ק פליגי בדין קרוב או פסול לאו למימרא דפליגי בעיקר דין קרוב א"פ דר"ש אינו סובר הך דין דקא"פ כלל ורע"ק שפיר סוברו זה אינו דלמה לן לאפושי פלוגתא ועוד דלא מצינו שום תנא דלא יסבור דין זה אלא דכונתם הוא כיון דהכא באומר א"י לא נעשה פסול רק בשעת הגדה אבל בשעת ראי' הי' כשר כאינך א"כ תליא בפלוגתת הרי"ף ורא"ש וכדברי הקצות הנ"ל - א"כ י"ל דבזה אזיל פלוגתייהו דר"ש ורע"ק דר"ש סובר כשי' הרי"ף דהיכא דהי' כשר בשעת ראי' אינו פוסל שאר העדות ומשו"ה תתקיים עדותן בשאר ור"ע סובר כשי' הרא"ש ומשו"ה סובר דעדותן בטלה אבל בעיקר דין דקא"פ לית כאן פלוגתא כלל בין ר"ש ורע"ק כן נראה לי בביאור דברי התוס' הנ"ל - ואף אם תמ"ל דתוס' לא כיונו לזה ורק דהם סברי בפשיטות דר"ש ורע"ק פליגי בעיקר דין דקא"פ מ"מ לא נפלאת הוא לומר בדעת הרמב"ם דאינו מפורש כן בסוגיא כשי' התוס' ורק דהוא סובר דהפלוגתא אזיל בפלוגתת הרי"ף ורא"ש וכמו שכתבתי ודו"ק כי הדברים כנים ואמתיים בעזר החנן לאדם דעת - וממילא דלפי"ז מתורץ היטב דברי הרמב"ם כחומר דכבר כתב הש"ך בסוף סי' ל"ו דהרמב"ם סובר כשי' הרי"ף רבי' דהיכא דלא הי' מכיר בפסולו אינן פוסל שאר העדות א"כ אדרבא פסק בזה כר"ש ולא כרע"ק וע"כ שפיר כתב דתתקיים עדותן בשאר והיינו כר"ש דסובר כן וא"ש מאד בס"ד -
ואל יקשה בעיניך כיון דהרמב"ם סובר דר"ש ורע"ק פליגי בסברת הרי"ף והרא"ש ר"ש סובר כהרי"ף ורע"ק כהרא"ש והוא פסק כר"ש כרי"ף רבי' א"כ לכאורה יקשה למה פסקו כר"ש נגד רע"ק הלא הלכה כר"ע מחברו י"ל דא"ש כיון דרבי בתוספתא נמי סובר הכי כר"ש או ר' מאיר לפי נוסחת הכתב יד א"כ הו"ל ר"ע חד לגבי תרי וא"ש בעה"י ועיין בר"ן בפ"ק דמכות בסוגיין ודו"ק -
ואם כנים דברינו בזה שהעליתי דר"ש ור"ע פליגי בפלוגתת הרי"ף ורא"ש דר"ש סובר כשי' הרי"ף ור"ע כרא"ש דאף באין מכיר פסול חברו בטל העדות הרווחנו בזה לתרץ קו' התומים בסי' ל"ו שהקשה דברי הרמב"ן אהדדי דהרמב"ן סובר כדעת הרי"ף דאם לא מכיר בפסול חברו כשר ואפ"ה סובר כשי' התוס' דתרתי בעינן ראי' והגדה בב"ד וא"כ ע"כ יהי' הפירוש בזה דמה יעשו שני אחין ואחד כו' שמא יבואו לבי"ד בזה אחר זה ולא ידעו זמ"ז וא"כ ע"כ סובר דאף היכא דלא מכיר בפסולו פוסל העדות וא"כ דבריו סתרי אהדדי ע"כ קו' התומים עיי"ש שהאריך בזה - ועפ"י האמור דר"ע סובר באמת בזה כהרא"ש דבכל ענין פוסל א"כ לק"מ כיון דשם אליבא דרע"ק אזיל ורע"ק באמת סובר כן א"כ שפיר פריך מה יעשו כו' אבל לדינא שפיר מצי הרמב"ן לסבור כר"ש וא"ש ולק"מ - ולפי"ז גם דברי הסמ"ע בסי' ל"ו שהוכיח מדברי תוס' שכתבו דתרתי בעינן דלא אזלי בשי' הרי"ף לענין אם לא הי' מכיר בפסולו רק כהרא"ש ס"ל עכ"ד הסמ"ע - ולפי הנ"ל אין הכרח לזה כיון דשם אליבא דרע"ק אזיל שיטת הש"ס ואליבא דרע"ק באמת כן היא אבל לדינא שפיר מצי סוברים כהרי"ף וא"ש מאד בעזה"י -
עוד באופן אחר נר"ל בס"ד לתרץ דברי הרמב"ם הנ"ל - והוא דהנה הפ"י במכות בסוגיין ד"ה ר"ש אומר מה שנים אין נעשים זוממים עד שיזימו שניהן הקשה איך מצינן לדרוש הך קרא לענין עדים דבאיזה אופן יכלו להעשות עדים זוממים כיון דבהך קרא יומת המת כתיב דמשמע דרק במיתת הנידון משתעי קרא אבל בעדים לא מיירי כלל וא"כ באמת צריך להבין איך מצי למידרש מכאן מילתא לענין עדים אשר אין נפ"מ בזה הדרש להנידון כלל דבין אי בעינן שיזמו כלן או לא לעולם יופסל העדות ביוזמו מקצתו ויופטר הנידון דלא מבעיא אם נעשו זוממין אף אם לא הוזמו כלן א"כ ודאי דפוטר הנידון כיון דקצתן נעשו זוממין ונפסלו א"כ נמצא א' קא"פ וכל העדות בטלה אלא אף אי אמרת דלא נעשו זוממין עד שיזומו כלן מ"מ העדות בטלה אף בהוזם מקצתן משום דאף דהזמה ל"ה הכחשה מיהא הוי ואכתי הוי כנמצא א' קא"פ ועדותן בטלה א"כ ליכא שום נפ"מ להנידון בזה הדרש וא"כ באמת קשה איך מצי למידרש קרא זה לענין העדות כיון דהקרא לא בעדות משתעי רק בנידון ובשלמא אי הי' נפ"מ גם לנידון אז היו הצדק למידרש על העדות ג"כ כיון דיצמח איזה נפ"מ גם להנידון אבל השתא דלהנידון אין נפ"מ קשה כנ"ל - ע"כ קו' הפ"י ביתר ביאור קצת -
ונראה לתרץ בס"ד עפ"י דברי תוס' סנהדרין ד' ל"א ד"ה שב"ש שכ' בתי' הא' דבעינן שיודע מי הוא הפסול ומשו"ה בשני כיתות עדות דלא ידעינן מי הוא הפסול אינו מבטל העדות ועיי"ש פא) ולפי"ז יש נפ"מ גדולה להנידון גופא בזה הדרש דאי בעינן עד שיזומו כלן א"כ היכא דהוזמו מקצתן ל"ה הזמה רק הכחשה וכבר כתבו תוס' הנ"ל דע"י הכחשה אינו פוסל שאר העדות כיון דלא ידעינן מי הוא הפסול וא"כ תתקיים העדות בשאר והנידון נהרג אבל אי אמרת דשפיר נעשו זוממין אף בהוזמו רק קצתן א"כ יש בהן דין הזמה ונפסלין ויודעין מי הן הפסולין א"כ בטל כל העדות כדין נמצא א' קא"פ וא"כ יופטר הנידון ממיתה ואיכא נפ"מ טובא בהאי דרשא להנידון ע"כ שפיר שייך למידרש הך דרשא מהאי קרא ול"ק כלל קו' הפ"י וא"ש בס"ד ודו"ק - ונראה לי לומר מילתא חדתא בעזה"י דהא שכתבו תוס' הנ"ל דגבי עדות מוכחשת לא מיפסל כל העדות ואם יש עדים שלא הוכחשו תתקיים העדות בשאר ולא אמרינן גבי הכחשה נמצא א' קא"פ לבטל כל העדות משום דלא ידעינן מי הוא הפסול לאו מילתא דפסיקא היא לכ"ע רק נראה דזה א"ש רק אליבא דר"ה בב"ב ד' ל"א ע"ב דסובר בב' כיתי עדים המכחישים זא"ז דזו באה בפ"ע ומעידה וזו באה בפ"ע ומעידה דמוקמינן כל אחד בחזקת כשרות ואמרינן אינך דליתנייהו קמן הן הן הפסולין ורק הכא דהוי בב"א ליכא לאוקמי בחזקת כשרות דאחד ודאי בינייהו דפסול ומשו"ה בטל עדותן ומ"מ כיון דלא ידעינן מי הוא הפסול לא אמרינן גבייהו דין נמצא א' קא"פ כו' ואם יש עוד זולתם שלא הוכחשו היינו שלא הוכחש כל הכת תתקיים העדות בשאר וכ"ז א"ש לר"ה - אבל לר"ח דסובר דנפסלין מכל וכל ואמרינן בהדי סהדי שקרא ל"ל ונפסלין לכל העדות שבתורה א"כ שפיר ניכר גבייהו הפיסול דהא באמת שניהן פסולין וא"כ לא שייך לומר כאן דלא ידעינן מי הוא הפסול דהא מחזיקין אותן לשניהן פסולין לכל מילי וא"כ איך תימא דלא ידוע מי הוא הפסול כיון דבאמת אתה מחזיקו לפסול לכל מילי בשלמא לר"ה דכשר בעלמא ורק הכא משום דאיכא חד ודאי פסול ע"כ בטל הכא עדותן אבל לעלמא יוכשר כ"א שייך לומר דלא ידעינן מנו הוא - משא"כ לר"ח דיצאו מחזקת כשרותן וגם בעלמא הן פסולין גמורין א"כ שוב שפיר נודע פסול דכל א' ולא שייך סברת התוס' לומר דלא יהי' שייך גבייהו דין דקא"פ אלא ודאי דלר"ח שייך גבייהו דין דקא"פ וכל העדות בטלה כן נראה לי בסברא פב) ועוד דודאי לר"ח דפוסל אותן לשאר עדות אם הלך עם שאר עדות כשרין להעיד בדבר אחר ואח"כ נודע דהוא פסול מכח עדות מוכחשת מכבר ודאי דפוסל שאר עדות מכח דין דנמצא אחד מהן קא"פ דהא ודאי לגבי שאר עדות כיכר פסולו וגם אתי למיטעי בשאר פסולין וז"פ לפעד"נ א"כ לא יגרע עדות זה מעדות דעלמא ונראה לי ברור בסברא. דלר"ח שפיר בטול כל העדות גבי עדות מוכחשת - ואם כנים דברינו בזה דלר"ח גם בהכחשה לחוד בטל כל העדות א"כ יוקשה קו' הפ"י איך אפשר למידרש קרא הנ"ל לענין הזמה גבי עדות כיון דהקרא מנידון מיירי ולגבי הנידון אין נפ"מ כלל בהאי דרשא לר"ח וכמו שבארתי -
אולם נראה לפ"ד רש"י בסנהדרין מ"א ע"ב דכתב דהיכא דאמר אחד א"י בחקירות הוי עדות שאי אתה יכול להזימו ובטל כל העדות א"כ גם לר"ח יש נפ"מ טובא בהאי דרשא להנידון עצמו היינו באופן שאחד אמר א"י בחקירות והשתא אי לא בעינן שיזומו את כולן א"כ תתקיים העדות בשאר אבל אי בעינן שיזומו כלן א"כ בטל כל העדית וא"כ איכא נפ"מ להנידון בהאי דרשא גש לר"ח וע"כ יפה דרשו להאי קרא הא דר"ש וא"ש -
אמנם דברי רש"י אלו שכתב דהיכי דאחד אמר איני יודע הוי עדות שאאילה"ז צ"ע טובא וכמו שעמדו באמת עליו רבותינו בעלי תוספות באמרם כיון דאמר א"י ל"ה עוד עד כלל ולא צריך להזימו גם מה שכתבו התוס' דהוי כמו קא"פ נמי קשה מאד וכמו שדחה באמת דבריהם הגאון נו"ב בדורש לציון נמי מטעם זה כיון דל"ה עד כלל לענין הזמה ממילא ל"ה שם עדות עליו גם לענין קא"פ ועוד מה פסול מצאת בו בזה שאומר האמת איני יודע - ע"כ נראה לי לומר דבאמת להלכה גם רש"י מודה דהיכי דאמר א"י ל"ה עליו תורת עדות כלל ומכח הני טעמים דלעיל והא שכתב רש"י דאם אמר א"י הוי עדות שא"א יכול להזימה לא כתב כן רק אליבא דר"ח דלדידי' מוכרח לומר כן דאל"כ יוקשה עליו קו' הפ"י כנ"ל ושם בסנהדרין קאי אליבא דר"ח וכמו שאבאר אבל באמת אליבא דר"ה גם רש"י סובר דל"ה עליו תורת עדות כלל ואינו מגרע עוד את שאר העדות כן נראה לי בזה בס"ד - והנה בבב"ק ד' ע"ו פליגי רבא ואביי אי עד זומם למפרע הוא נפסל או לא רבא סבור מכאן ולהבא הוא נפסל ואיכא תרי טעמא אליבא דרבא חד משום חידוש וחד משום פסידא דלקוחות ותוס' בב"ב ד' ל"א וכן בסנהדרין ל"א כתבו דהך טעמא דחידוש הוי למסקנא דסובר רבא כר"ה אבל הך טעמא דאמר משום פסידא דלקוחות הוי להס"ד דרבא סובר כר"ח ועיי"ש -
וא"כ לפי"ז נוכל נמי לומר כמו שכ' תוס' דהך טעמא דפסידה הוי להס"ד דרבא סובר כר"ח כ"כ נאמר אנן דהא דקאמר רבא שם בסנהדרין כמאן דלא כרע"ק היינו נמי למאי דבעי למימר שם בב"ב דרבא כר"ח וא"כ היכא דאמר א"י לר"ח הוי עדות שא"א ילה"ז וכנ"ל וא"כ שפיר הוי דלא כרע"ק אבל לבתר דמסיק שם בב"ב דרבא כר"ה, וא"כ אז היכא דאמר א"י בחקירות ל"ה עליו שם עדות כלל והוי שפיר עדות שאתה ילה"ז וא"כ א"ש אפילו כרע"ק וגם לדידי' תתקיים העדות בשאר וא"כ דהרמב"ם פסק כר"ה א"כ לדידי' אתי גם אליבא דרע"ק וא"כ יפה פסק דאם השלישי אמר א"י דתתקיים העדות בשאר וא"ש בעזה"י והיא עצה נכונה ב"ה - ועפ"י דברינו הנ"ל יתפרש נמי פלוגתת רש"י ותוס' בסנהדרין ד' ט' ד"ה לא בא דכתבו שם דר"ע לא ס"ל הך דרשא דר"ש ובשם רש"י כתבו דר"ע נמי ס"ל דרשא דר"ש - ובהנ"ל יבואר פלוגתתם דרש"י לשיטתו דסובר אליבא דר"ח דאם אמר א"י שחקירות הוי עדות שא"א ילה"ז א"כ לפי"ז גם ר"ח מצי לסבור דרשא דר"ש דשפיר איכא נפ"מ גם לנידון בזה הדרשא וכנ"ל - אבל לשי' התוס' דסברי דהיכא דאמר א"י ל"ה בר עדות כלל, א"כ שוב לר"ח ליכא נפ"מ בדרשא דריש כלל וכקו' הפ"י ע"כ מוכרח לומר דבאמת לית לי' כלל דרשה דר"ש - ועפי"ז נוכל לומר דבאמת בזה גופא מחולקין ר"ש ור"ע ר"ע כר"ח וע"כ לא ס"ל דרשא דריש ור"ש כר"ה וע"כ שפיר יכול לדרוש דרשא הנ"ל משא"כ לרש"י ז"ל אפילו תימא דסובר בר"ח מצי לדרוש דרשא דר"ש וכנ"ל ע"כ כתב דרע"ק לא פליג אר"ש ודו"ק כי הדברים נכונים בעזה"י -
ועתה אציע לפניך איזה הערות בסוגיא זו.
(א') קשה לי לשי' התוס' בסנהדרין דף ט' דר"ע חולק על ר"ש ור"ע סובר דשפיר אפשר להזים אף מקצתן ועיי"ש - והנה שי' הירושלמי מובא בר"ן סו"פ האשה שנתארמלה דטעם דשני אחין פסולין להעיד הוא משום דהוי עדות שא"א ילה"ז כיון דא"א להזים האחד בלתי השני דאין העדים נעשו זוממין עד שיזומו כולן עיי"ש - והשתא לר"ע דשפיר יש להזים שנים בלי השלישי א"כ לפי"ז שני אחים עם עוד אחד נכרי הי' צריך להיות כשר כיון דיש להזים אח אחד עם הרחוק א"כ לפי"ז קשה מה פריך מה יעשו שני אחין ואחד שראו שהרג כו' הא באמת באופן זה לא פסול - וא"ל כיון דא"א להזים השני אחין מקרי עדות שא"א ילה"ז - ז"א דכבר כתבו תוס' בסנהדרין דף פ"ה דאם יש אופן דיכול להזים מקרי עדות שאתה יכול להזימה וא"כ דשפיר משכחת אופן להזים את העדות היינו האח עם הרחוק א"כ שוב נפל פסול דאחים א"כ שפיר קשה מה פריך משני אחין ואחד כו' וצ"ע
- (ב) קשה לי לשי' הירושלמי הנ"ל דכל הפסול של שני אחין הוא רק משום דאי אפשר להזים את האחד בלתי אחיו א"כ באופן דיש להזים האח אחד בלתי אחיו נפל כל הפסול מהם - והשתא קשה לפ"ד תוס' דכל חשש של מה יעשו שני אחין כו' הוא דלמא יבא לאחר כ"ד וכמו שכתבו תוס' בסוף העמוד והלא כבר כתבו תוס' דלענין הזמה צריך תוכ"ד (ולענין פסול דקא"פ מהני אף לאחר כ"ד - ) וא"כ השתא דל"ה תוכ"ד א"כ שפיר יכול להזים בלתי אחיו א"כ נפל כל הפסול של אחים א"כ שוב יוקשה מאד מה פריך מה יעשו שני אחים ואחר כו' הא באמת באופן זה כשר וצע"ג ושאלתי את פי מורי ורבי הגה"צ מהר"מ גרו"ו אב"ד דפה שליט"א (זלה"ה) ופלפל הרבה בקו' זו אך אחר הרבה שבועות בא לידי ספר חידושי הרי"ם על חו"מ ומצאתי שם בסי' ל"ו קושיא זו כהוי' וכצורה שהקשיתי אני ושמחתי מאד שזכיתי להיות בן גילו בקו' זו ודו"ק
- (ג) קשה לי לשי' הש"ך סק"ג שכתב דבעי לשאול את הכשרין אם למחזי או לאסהודי אתי וכי אמרו הפסולין שבאו למחזי אם הכשרין ג"כ אמרי שבאו למחזי פסול העדות עיי"ש - וקשה איך נאמין לכשרין שבאו למחזי וליפסול העדות הא הוי חוזר ומגיד וכקו' התוס' בשמעתין ותירוצם אינו מספיק לכאן וצ"ע - את דברים מעטים האלה ערכתי לפניך נא תעיין בהם והשיבני תשובה מאהבה ואשאר בזה ידידך המבקש קרבתך וטובתך כל הימים -
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.
הלומד בישיבת אדמ"ו הגאון הצדיק מהר"מ גרו"ו שליט"א.
תשובה הנ"ל ערכתי בימי בחרותי בהיותי כבר עשרין בעת למדי בישיבת אדמו"ר הגאון בעל ערוגת הבושם בחיסט אל בן הגאון בעל יד שלו' זלה"ה שהוא כעת אב"ד דשם נכד הגאון הקדוש בעל אמרי נועם ולהקדוש מראפשיטץ ז"ל - וחתן הרב הצדיק מו"ה אהרן שליט"א שהוא בן הגה"ק מרן ר' מאטעלע ז"ל חתן רבינו בעל דברי חיים ז"ל חיים ז"ל זי"ע -