אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן מז

סימן מו

בעזה"י י"ג אדר אור ליום ד' תענית אסתר תרע"ד לפ"ק בוסערמין יצ"ו.

הרמב"ם פ"ג דמגילה כתב הקורא את המגילה בלא כונה לא יצא - וכתב הה"מ שם דהוא לשיטתו בה' שופר דבעינן כונה לצאת ואולי שהכל מודים במגילה עכ"ד - וכבר עמדו רבים על דבריו לידע טעמו ונימוקו מדוע יודו הכל במגילה שצריך כונה לצאת - וכעת האיר ה' עיני לראות מה שכ' הפרמ"ג בסי' תרצ"ה במשב"ז ס"ק א' דסעודת פורים ומתנות לאביונים ומשלוח מנות צריך כונה אף דקיי"ל בסי' תע"ה דבאכל מצה בלא כונה יצא דסעודת פורים עיקר לזכר הנס שנעשה ע"י הסעודה ע"כ בעי כונה עיי"ש - ולדבריו צ"ל דהיינו נמי טעמא דשאר מצות הנוהגים בפורים דבאו ג"כ לזכר הנס דכלפי שהי' תחלה אבל גדול כמבואר במגילה ואח"כ בעזר השם נהפך הכל לטובה ומקרא מלא דבר הכתיב ולהיהודים היתה אורה ששון ושמחה כו' ע"כ להיות עושים יום משתה ושמחה ומשלוח מנות כו' ע"כ צריך לזה כונה לזכור הנס - וממילא עפ"י האמור יודע לנו שפיר טעמו של הה"מ הנ"ל דכתב דבמגילה יודו הכל שצריך כונה לצאת והוא משום דמקרא מגילה בא לפירסום הנס ע"כ בעי כונה לכ"ע ודו"ק -

ובשנת תרפ"ג בדרך לימודי הגעתי לדברי הש"ס דמגילה דף יו"ד ע"ב למה דדרש רבי שמואל בר נחמני והי' לה' לשם זו מקרא מגילה עיי"ש במהרש"א מצאתי בזה סמך גדול לדברי הרב המגיד הנ"ל שכתב דבמקרא מגילה לכ"ע צריך כונה - והוא ע"ד ששינו בזבחים מ"ו לשם ששה דברים הזבח נזבח לשם השם ר"ל דבעי כונה. וכמו כן השמיעני רבי שב"נ והי' לה' לשם זו מקרא מגילה ר"ל דלכ"ע בעי שיהי' קריאת מגילה לשם השם בכונה לצאת ידי חובתו וא"ש ויהי' מכאן סמך גדול לחידושו של הרה"מ הנ"ל ודו"ק -

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה