משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן יז
שוכ"ט וכוח"ט לאחי יקירי הב' החתן תמים חו"ש מופלג בתורה ויראת ה' על פניו כמ"ה יעקב טייכטהאל נ"י בבית א"א הרב המופלג שליט"א.
אחדש"ה באהבה. הנה שמעתי כי אתם עוסקים כעת בסוגיא דמ"ע שהז"ג וזה רבות בשנים הקשיתי בסוגיא זו קו' אלימתא ועוד לא מצאתי תי' מספיק לקושייתי והוא נוגע לביאור עיקר הסוגיא אמרתי להציע אותה לפניך ואתה תגיד אותה לרבך ודיד"נ הרב המאוה"ג דקהלתכם הי"ו - אמרינן בקידושין ל"ה מצות עשה"ג נשים פטורות מנא לן גמר מתפילין (ע"י במה מצינו) ולסוף מסיק הש"ס דאתיא מההיקש דלמען תהי' תורת ה' בפיך והוקשה כל התורה כולה לתפילין ולר"מ ולר"י לדעת רש"י ילפו לה מבמה מצינו מראי' עיי"ש - ולתוס' לר"מ ולר"י אתי' מכח מיעוטא דתוס' ס"ל דאין מלמדין הוי כמו מיעוטא וכיון דהם סברו דאין מלמדין לר"מ בשני כתובים ולר"י בג' כתובים הוי מיעוט א"כ לדידהו בהדיא מיעט קרא במ"ע שהז"ג אבל לרש"י דסובר דאין מלמדין ל"ה מיעוט ע"כ כתב דיליף למ"ע שהז"ג דפטור מבמה מצינו מראי' עיי"ש בגוף הסוגיא ותבין הדברים על אשורן - והנה מצות ל"ת דנשים חייבות לעולם אמרינן שם דילפינן מקרא דאיש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל העונשין ועיי"ש -
והנה הרמב"ם ריש ה' תשובה כתב בזה"ל כל מצוה שבתורה בין עשה בין ל"ת אם עבר אדם על אחת מהן בין בזדון בין בשגגה כשיעשה תשובה וישוב מחטאו חייב להתודות לפני האל ברוך הוא שנאמר איש או אשה כי יעשו וגוי - ועיי"ש הרי דהרמב"ם סובר דהאי קרא דאיש או אשה בכל המצות משתעי ועוד יותר מבואר זאת בספרו ספר המצות מצוה ע"ג שהביא שם בשם המכילתא דפסוק זה מדבר מכל המצות אפילו ממצות עשה ודרש שם "יעשו" לרבות מצות עשה ולמד מזה דאפילו על מצ"ע צריך להתודות ועיין ג"כ במכות י"ג ע"ב דמשמע שם דהיכא דכתיב כל מיירי הקרא מכל המצות אפילו במ"ע וא"כ הכא דכתיב מכל חטאת כו' שפיר מיירי גם ממ"ע עכ"פ מבואר מכל מה שהבאתי דהאי קרא דאיש או אשה גם ממ"ע מיירי וא"כ ממילא כמו שהוקשה אשה לאיש במצות ל"ת כ"כ הוי ההיקש גם במ"ע - ולפי"ז קשה לי קו' עצומה מנא לן למילף מתפילין ע"י במה מצינו דנשים פטורות ממ"ע שהז"ג כיון דבהדיא הקיש הכתיב אשה לאיש לכל המצות אף למ"ע שהז"ג ונימא דדוקא תפילין דגלי פטר הכתיב והיכי דגלי גלי משא"כ בשאר המצות חייבות מכח ההיקש הנ"ל וכמו דאמרינן באמת כן במצות ל"ת דדוקא היכא דגלי גלי והיכא דלא גלי אתיא מההיקש לחיובא א"כ כ"כ הי' צריך להיות גם במ"ע דמה חילוק יש בין מ"ע למצות ל"ת כיון דבתרווייהו משתעי קרא - וא"כ טובא יוקשה איך הי' ההוי אמינא בש"ס לגמור מתפילין ע"י במ"מ איך היו מניחין ההיקש וליליף מבמה מצינו ובכל מקום קיי"ל דהיקשה עדיף מבמ"מ - וגם למסקנא דילפינן מהקישא דלמען תהי' תורת ה' בפיך ג"כ קשה מאי חזית דאזלית בתר הקישא דלמען דלמא אזלינן בתר ההיקש דאיש או אשה ובפרט דההקיש דלמען אפשר לאוקמי על דבר אחר עיין מכות י"א ע"א ומה גם על פי מה שכ' המפורשים שהרבה מיני הקישות יש וכל היקש דמבואר יותר מחברו עדיף מחברו עיין חות יאיר סי' ר"ג וספר יד מלאכי בכללי הה' אות ב' וגינת וורדים כלל י"ד וא"כ הכא מבואר ההיקש בפסוק איש או אשה דהשוה אותן הכתיב לכל המצות משא"כ בהיקש דלמען אין הדבר מבואר כ"כ וגם הא קיי"ל דכל היכא דיש להקיש לקולא ולחומרא לחומרא מקשינן א"כ מהיכא תיתי נניח ההיקש דאיש או אשה וניזל בתר ההיקש דלמען ובפרט דההיקש דלמען יש לאוקמי לד"א ועיין תוס' זבחים דף מ"ה ע"א וביותר יוקשה לרש"י דנלמד מראי' במ"מ בודאי קשה איך למדו בבמה מצינו לפטור כיון דבהדיא הקישן הכתיב לאיש בקרא הנ"ל ונימא דדוקא בראי' גלי גלי אבל בשאר מ"ע חייבות ולשי' התוס' יש להליץ קצת דהם סוברים דאין מלמדין הוי כמו מיעוט וא"כ בהדיא מיעטינהו קרא אבל לדעת רש"י קשה מאד והוא קו' גדולה וצריך לנגר דליפרקנהו וצע"ג -
ודע אהובי אחי שכבר הצעתי קושיא זו זה רבות בשנים להגאון מטאלטשווע ז"ל והיא נדפסה בספרו יד יצחק ח"ג סי' רפ"ה בשמי אך שם לא העתיק הקושיא יפה וקיצר בלשוני עד שאינה מובנת וגם תירוצו לא מספיק עיי"ש -
כ"ד אחיך מצפה לראותך שתול על פלגי התורה והיראה בתוך נחת..
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.