אור ברסלב

משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל

סימן טז

סימן טו

עוד להגאון הישיש גדול הדור הנ"ל.

אחדש"ה במשפט קדם הדרגנ"י ארשה לי לבא לפניו עוד במה שנוגע לספרו ח"ג שם בסי' רפ"ה הביא הדרגנ"י חקירה ממני הצעיר לשי' הרשב"א דסובר מצלל"נ אף במצוה שיש בה הנאת הגוף אם מותר לקיים מ"ע דאכילת עיוה"כ בדברים האסורים כיון דמצלל"נ אף היכא דאיכא הנאת שגוף - וכתב ע"ז הדרגנ"י דע"ז לא שייך כלל לדון משום מצלל"נ דהתורה לא ציותה כלל לקיים המצוה בדבר שהוא בעצם איסור ולא דמי לרשב"א דשם אין הדבר בעצם איסור רק דבר אחר גרם לו היינו נדר אבל בדבר איסור לא שייך זאת עכ"ד הדרגנ"י - (ואם כי אם לדון יש תשובה מדברי תוס' חולין דף ק"מ ומל"מ בפ"ה מאיסורי מזבח דכתבו דגבי עיר הנדחת וכן בערלה וכ"כ ואיסור חדש אמרינן מצלל"נ הרי דגם בגופו של איסור יש לדון משום מצלל"נ וא"כ שפיר יש מקום להקריתי הנ"ל וגם קשה מה שהקשיתי מתוס' קידושין עיי"ש) -

אמנם עתה אני מסתפק ושואל באמת היכא דהוא נדר מדבר מאכל והוא במקום דאין לו מה לאכול רק זאת שאסר עליו בנדר אם רשאי לו לאכול זאת כדי לקיים מ"ע דאכילת ערב יוה"כ כיון דמצלל"נ אפילו בהנאת הגוף - והנה מצאתי במנ"ח מצוה ו' שעמד על דברי המג"א בסי' תפ"ח שכתב דאם נדר הנאה ממצה אסור לקיים מ"ע דמצה בזה המצה - והקשה שם במנ"ח אמאי לא אמרינן מלל"נ - וכתב לתרץ עפי"ד המעשה רוקח מובא בשעה"מ ה' לולב דהנאה הנמשך אחר קיום המצוה אסור ובכה"ג לא אמרינן מצלל"נ (ובשו"מ מהו"ד שתיתאה סי' ג' כתב דהוא מפורש בש"ס עירובין ל"א עיי"ש) והכא נמי כיון דהמצוה הוא מקיים בהנאת גרון ואח"כ כששוהה במעיו הוי הנאה הנמשכת אף אחר קיום המצוה ע"כ לא שייך לומר בזה מצלל"נ עכ"ד המנ"ח עיי"ש - אך כ"ז שייך לענין מ"ע דמצה אבל במצות אכילת ערב יוה"כ דעיקר המצוה הוא להיות שבוע ולהקל התענית ביום מחר כמו שכתב הטור בריש ה' יוה"כ (ומה"ת כתבתי במק"א לפשוט ספיקת גדולי האחרוני אם נשים מחויבות במ"ע דאכילת ערב יוה"כ כיון דהוי מ"ע שהז"ג, ואמרתי עפ"י הטור כיון דעיקר הטעם הוי בשביל להקל התענית ושיהיו להן כח להתענות א"כ אטו גברי בעי כח ונשי לא בעי כח וכה"ג אמרי בש"ס קידושין לגבי מזוזה עיי"ש - וכן כאן כיון דהאכילה זו מכח התענית הוא בא דהרי הכתוב קרא לאכילה זו בשם תענית כידוע מדרשת חייא בר רב מדיפתי בכ"ד בש"ס - וכיון דעיקרא בשביל התענית היא באה בודאי מי שקאי בתענית ישנו ג"כ במצות אכילה ובמק"א הארכתי בזה) א"כ ודאי אף במה ששוהה המאכל במעיו מקיים המצוה כי ע"ז הי' עיקר כוונת המצוה לאכול כדי שישהה שביעתו על יום מחר וא"כ לא שייך כאן הנאה הנמשכת אחר קיום המצוה כי כ"ז שהנאה נמשך גם המצוה נמשכת א"כ שפיר שייך לומר מצלל"נ א"כ עפי"ז טובא יש לחקור בהנ"ל וצ"ע -

הלא כה דברי עבדו משתחוה מרחוק מיל מול הדרת קדשו.

ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.

תוכן העניינים

משנה שכיר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה