משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן י
שאלה. נשאלתי מידידי הרבני המופלג רב בתורה ירא ה' מרבים כמו"ה ישראל גרין נ"י שו"ב מומחא דקהלתינו פישטיאן יצ"ו היות שבבית המטבחיים שמחוץ לעיר קצבים ערלים וקצבים ישראלים להבדיל עוסקים במלאכתם ונמצא הרבה פעמים אשר הערלים תולין ביתידות שבכתלים דברים אחרים שהרגו וגם נקו מכל סיג ע"י רחיצה ושטיפה ועומדים מוכנים לשלחם לעיר גדולה ועתה נפשו בשאלתי היות שכמה פעמים שכיח שבאותו שעה שהחזרים תולין על הכותל הם שוחטים בהמות והוא באופן שאין לנטות ימין ושמאל לצד אחר והחזרים תולים עם פיהם נגד פניהם אם רשאי לברך ברכת השחיטה כי מבואר בש"ע או"ח סי' ע"ו סעי' ג' דפי חזיר כצואה עוברת דמי אפילו עולה מן הנהר אין הרחיצה מועלת לו דהוי כגרף של רעי ע"כ שאלתו
תשובה. מה שהזכיר בשאלתו דהוא במקום שאין לפנות לצד אחר הנה בזה לא הועיל כלום כי בד' אמות של הצואה לא מועיל פני' לאחור או מן הצד כמבואר בפרמ"ג סי' ע"ט באות א' שנאמר והי' מחניך קדוש וכל תוך ד' אמות חני' של אדם הוא כמבואר בחידושי הרשב"א ובשאר פוסקים עיי"ש, והא לך לשון הרמב"ם בפ"ג מק"ש הי"ג פי חזיר כצואה עוברת דמי ואסור לקרות כנגדו עד שיעברו ממנו ד"א עכ"ל, וא"כ אפילו הי' יכול לפנות לצד אחר כיון שהוא בד"א אינו מועיל -
אמנם נראה ברור בעזה"י בנידון שאלתינו שמיירי שנרחץ יפה ומנוקה מכל לכלוך וצואה דשרי לברך נגדו כי אין לו דין פי חזיר המבואר בש"ס וש"ע וטעמא דלי הוא משום דבאמת לשון המחבר שכתב דאין רחיצה מועלת לו דהוי כגרף של רעי לקוחה מתר"י ברכות כ"ה שכתב בביאור הש"ס שאמרו ואע"ג דסליק ואתי מנהרא וכתב הרבינו יונה וז"ל כלומר שאין הרחיצה מועלת לו דכיון דדרכו ללכלך פיו כל היום מצואתו לא רחץ ודיינינן לי' כגרף של רעי עכ"ל, משמע מדבריו דהואיל דאיכא רוב צואה בפיו ע"י הלכלוך דמלכלך פיו כל היום בודאי דלא רחץ היטב את פיו בהיותו בנהר דוכי דקדק היטב לנקות את פיו בטוב שיהי' נקי לגמרי מכל סוג ובטא עוד נשאר שם מהלכלוך שלכלך עצמו וזה שדייק בלשונו וכתב ומצואתו לא רטץ משמע דאלו ידענו דרחץ היטב אז הי' מועיל הריחוץ רק מן הסתם לא רחץ אותו היטב וע"כ אסור אפילו סליק ואתי מנהרא כן נראה מדברי הרבינו יונה שממנו יצאו דברי המחבר הנ"ל -
והשתא לפי האמור בנידון דידן דבני אנשים רחצו אותו הדק היטב ובדקדוק גדול כדרכם בעת הזאת שעומד הכן לשלוח לעיר הגדולה לרגלי מסחרם בודאי דמהני הרחיצה בלי שום ספק, ותדע שכנים דברי דרחיצה יפה מבני אנשים מועיל אף בפי חזיר ודוקא רחיצתו לא מהני, ממה שמבואר בריש סי' פ"ז גבי גרף של רעי דשל מתכות ושל זכוכית מותר אם הם רחוצים יפה והטעם מבואר בראשונים משום דלא בלעו, והשתא כיון דרבינו יונה עשאו לפי חזיר כגרף של רעי לא גרע מהן וכי היכי דגרף של רעי דלא בלע מהני רחיצה יפה ממילא פי חזיר נמי דלא בלע מידי דבעל חי אינו בולע כמבואר בספרי גדולי אחרונים, פרמ"ג סימן תמ"ז בא"א סוס"ק מ"ו ואם כי הח"ס יו"ד סי' צ"ד רצה לומר דשפיר בולע אך עיין במהרמשי"ק יו"ד סי' ק"א ובפ"ת יו"ד סי' ק"ד שחלקו עליו וכן כתב הגאון מו"ה שלמה קלוגר ז"ל בטוב טעם ודעת מהד"ק סי' קנ"ה ודחה שם ראיית הח"ס ז"ל והביא שם ששמע מהגאון חו"ד ז"ל ששחק ע"ז לומר דבע"ח בולע עיי"ש, ממילא לפי"ז שפיר מהני הרחיצה שרחצו אותו הקצבים ערלים ונקו אותו בדקדוק גדול ומותר בלי שום ספק לברך כנגדו כנ"ל ברור בס"ד -
ובזה שהעליתי דגם בפי חזיר מועיל הרחיצה יפה כמו בגרף של מתכות וזכוכית ומה שאסרו אפילו בסליק ואתי מנהרא הוי דוקא יען שהוא בעצמו אינו מדקדק לרחצו היטב וכמו שכ' הר"י הנ"ל דמצואתו לא רחץ יש לתרץ מה שהקשה אותי הרבני מו"ה ישראל הנ"ל נ"י על חרז"ל דאסרו פי חזיר משום דדרכו לחפש באשפתות ובמקום הלכלוך מדוע לא אסרו ג"כ את פי הבר אווזות הלא גם הם דרכם תמיד לחפש במקום הטינופות והאשפתות וללכלך פיהם כל היום ומדוע לא אסרו ג"כ פיהם מלומר דבר שבקדושה נגדם אך עפי"ד הנ"ל א"ש ולק"מ דבר אווזות הם הנקראים עוף המים ע"י שדרכם תמיד להיות במים ואף במקום שאין מים מ"מ הם בטבע בכל עת שיש מים לפניהם הם נותנים תמיד פיהם במים ומנענעים פיהם לכל צד ומשפשפים אותו הדק היטב ועי"כ נרחץ היטב ומנוקה מכל לכלוך כאשר נראה בחיש ע"כ לא אסרו אותו חכז"ל משא"כ חזיר שאין דרכו במים ואף אם באיזה פעם הולך למים אין משפשף פיו במים הדק היטב ואדרבא דרכו להיות תמיד ברקק המים ולא במים טהורים ע"כ הוי כצואה ודו"ק:
ועוד נראה לי לומר דכל דין של פי חזיר לא הוי רק כ"ז שהוא חי אבל כשמת בטל ממנו שם פי חזיר דנעשה בו שינוי גדול וקיי"ל דכל הכלים עולין מידי טומאתן בשינוי מעשה וכן גבי בית הכסא דקיי"ל דאף אם הוא נקי אסור עכ"ז אם נתבטל ונהרס דנעשה בו שינוי מותר אם אין בו ריח עיין פנים מאירות ח"א סי' פ"ז גבי מרחץ דהיכי דנעשה בו שינוי מותר לומר בו דבר שבקדושה כ"כ בטח דגם בביה"כ הדין כן, וא"כ בנ"ד כיון שמת אין לך שינוי גדול יותר מזה וא"כ אזלה ממנו שם פי חזיר ואם הוא נקי מצואה בודאי דמותר לומר נגדו דבר שבקדושה וגם זה נכון בס"ד ושי"ת יזרוק עלינו מים טהורים ויטהרנו ויהי' מחנתינו קדוש אכי"ר -
ג' משפטים תרפ"ג לפ"ק.
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.