משנה שכיר חלק א· רבי יששכר שלמה טייכטל
סימן ט
בעזה"י א' תצוה "רק שלום" לפ"ק ז' אדר בוסערמין יצ"ו.
בחדש אדר שלמא אשדר לכבוד ידיד"נ הרבני המופלג בתורה ובחסידות פאר המדות כש"ת מו"ה חיים יעקב הכהן זאלצער נ"י נכד להגה"ק בעהמ"ס אוהל דוד ז"ל כעת עומד על המשמר לשמור שבוי' רוסיא הנשבים ביד חיל קיר"ה במלחמה הגדולה הנקראת מלחמות העולם, בנחלת האדון דאראניי במחוז פעסט יצ"ו.
ידידי נ"י, כתבו הראשון גם השני באו לידי בעתו ובזמנו ורויתי גיל ועונג ממעשה ידיו הראשונים והאחרונים ועברתי בתרי אמריו האמורים בדעת והשכל ובנפש חפיצה וגם קריתי אותם ברבים בבהמ"ד קודם הלימוד כי מצאתי בהם התעוררת גדול ותוכחה מגולה ע"ד השערורי' הנהי' בבית ישראל בעוה"ר, וקרא תמה על גדולי זמנינו הי"ו שיושבים בחיבוק ידיים ורואים בירידת קרן ישראל וקרן התורה, ר"ל מבלי לעשות פעלים לרומם בית ה' ע"י צעקה ותשובה ותפלה המעבירים רוע הגזרה והצעתי דבריו לפני כ"ק הגה"צ שליט"א כמבוקשו וכו' והעיקר הכל להחזיק במעוז התורה כי היא הוא החומה נשגבה והמליצה ישרה ובזכותה נצא מהגלות כמבואר במדרש הנעלם וכתבתי זאת להניח דעתו -
וע"ד שאלתו במכתבו השנית אם עוברי עבירה מחמת ממון יכולין לצרף אותם למנין ורצונו לידע זאת יען כי במקומו בעוה"ר רובן מחללי שבת בפרהסיא בחנות פתוח ועוסקים במו"מ בריש גלי' ע"כ נפשו בשאלתו אם טוב לישב יחידי ולהתפלל בלי מנין ושלא להתערב עמהם כלל או עדיף לעשות עמהם מנין ולהתפלל בעשרה זה תוכן שאלתו -
ומעלתו העיר מדברי המחבר באו"ח סי' נ"ה סעי' י"א שעבריין נמנה לעשרה ועיי"ש כח) אמנם לפע"ד אין ראי' מהמחבר הנ"ל לנידון שאלתינו משום דמבואר בב"י הטעם דעבריין מצטרף לעשרה משום דאעפ"י שחטא ישראל היא ובקדושתי' קאי ולא יצא מקדושת ישראל וכ"ז בשאר עבירות אבל בעבריין דחילול שבת ר"ל דנעשה מומר לכל התורה כולה אף בעבירה דרבנן כמבואר בסי' שפ"ה וביו"ד סי' ב' ועיי"ש בפרמ"ג ובשמ"ח דאין חילוק בין להכעיס או לתיאבון בכל אופן הוא כגוי לכל דבר עיין שו"ת מנ"א ח"ב סי' כ"ד ותש"ו יד יצחק ח"ג סוף סי' מ"א שבכל אופן הוא מומר וה"ה כנוי וכל דבריו א"כ בעוה"ר יצא מכלל קדושת ישראל ואיני בכלל אעפ"י שחטא ישראל הוא וא"כ ודאי דאינו נמנה לעשרה ואינו בכלל ונקדשתי בתוך בני ישראל וז"פ וברור -
אולם שאלתו אינו חדשה וכבר עמדו בזה בספרי התשובות מגדולי האחרונים וכבר כתיבה ג"כ בפרמ"ג או"ח סי' נ"ה בא"א סק"ד וכה דבריו שם מומר לעכו"ם ומחלל שבת בפרהסיא אפילו לתיאבון דינו כעכו"ם ואין מצטרף ורק בשאר עבירות יש חילוק בין לתיאבון או להכעיס והא דסעיף י"א דעבריין מצטרף הוא בשאר עבירות עכ"ל וא"כ מפורש שאלתו בדברי מרן הפוסק האחרון הנ"ל וכן נמצא כתוב בספר שדי חמד בכללי המ"ם כלל קנ"ו דמומר אינו מצטרף לכל דבר שבקדושה עיי"ש, וכן מצאתי בספר המאסף היוצא בירושלים תבב"א משנת תרע"ד בכרך ב' סי' ג' מרב א' ממדינת ענגלאנד שכתב שם בתשובתו להוכיח דבחילול שבת אין חילוק בין להכעוס או לתועבון ושם כתב בזה"ל ודע כי רע עלי המעשה מאד שראיתי פה ענגלאנד וכן שמעתי שגם במדינות אחירות ישנם הרבה מבע"ב ישראלים שמוכרים בחנות שלהם ביום ש"ק בפרהסיא ושהכל יודעים מזה והרבה פעמים כשאין מנין בביהכ"נ הגבאי קורא להם לעשות מנין ולצרף אותם לעשרה וכדי בזיון וקצף וכמה פעמים מחיתי בהם ותשובתם תמיד דאינם עושין להכעיס ורק לפרנסה ברם כבר הבאתי שאפילו לתיאבון הוא מומר ואין מצטרפין אותו למנין כהפרמ"ג הנ"ל ד' ירחם על עמו בית ישראל כי רבה השערורי' ר"ל עכ"ל הרב הנ"ל, בספר המאסף הנ"ל, וכן מצאתי שאלה זו בשו"ת צבי תפארת להגה"ק בעל דר"ת ז"ל וכתב באזהרה יתירא שלא לעשות מנין מאותן האנשים המחללים שבת קדש ח"ו כי אינן נמנין כלל בקדושת ישראל ומוטב להתפלל ביחידות וכה סיים בתשובתו שם סי' כ"ט לקיים והבדלו מתוך העדה הרעה עיי"ש וכן נשאל בזה בשו"ת לבושי מרדכי סי' קי"א ובסי' ט"ז אות ג' שיבח מאד ליחידי סגולה שמונעים רגלם מבית תפלה שמצרפים אנשי הנעאלאגען למנין וכן נשאל בזה בשו"ת חתן סופר סי' כ"ח ועיין ג"כ בשו"ת פרי השדה ח"ג סי' ג', והשתא ממקום זה שבעלי תשובות הללו (שהצעתי לפניו) עומדים כבר יאירו עיניו מה לעשות ויקבל שכר על הפרישה אם יפרוש מהם וישב בדד וה' בדד ינחנו ואין עמו אל נכר וכן ראיתי במהר"מ שיף סוף גיטין שהתמרמר מאד על עון חילול שבת ר"ל וכתב דצריך להרחיקם ולהטות מעליהם הדרך ודבר סרה על העולם שעוד מכבדים אותן כאלו בא ת"ח וכן קוראין אותן ראשון בתורה (ועיין תשו' חתן סופר הנ"ל שכתב דאין מחלל שבא עולה לז' קריאים עיי"ש) ועיי"ש שעד כמה הוא מתאונן על עון הדור והיא כתב כך בימיו שחי' זה כשלש מאות שנים ואנן מה נענה אבתרי' ויבא בעל הכרם ויטהר יינו על ידי שיערה עלינו רוח טהרה וישוב שופטינו שערה בב"א והנני בזה ידידו דו"ש באהבה והכותב בידיים רפות ובעיניים צופות למעייני הישועה לישראל הנדחים מפני השעה ויפרוס עלינו סוכת שלומו ותחזנה עינינו במהרה בבנין אולמו אכי"ר -
ה"ק ישכר שלמה טייכטהאל.