משנה למלך על משנה תורה, הלכות שכנים· רבי יהודה רוזאניס
פרק ח · הלכה ח
מי שהחזיק בכותל זה כו'. אף כי נראה דעת הריב"ש וה"ה ז"ל דבכותל שבין השכנים אם אין ראיה לזה יותר מזה אפילו שהאחד סומך קורות הרבה ואחד אינו סומך כלום נאמן לומר שותף אני בכולה. נראה לדון דאין לומר כן בגג הסמוך לשני כתלים שבין ראובן לשמעון וקורות הגג סמוכים על שני הכותלים בשוה דאם ראובן משתמש היה בו ושמעון לא היה משתמש וטוען ששותף היה בו שאינו נאמן אלא בחזקת ראובן קיימא דדוקא בכותל שבין שניהם מסתמא כותל העשוי בין שתי בתים להפסיק יד שניהם שוה בו ומילתא דשייך לתרווייהו בה אנן סהדי דשל שניהם היא אע"פ שהאחד היה משתמש ולא האחר וכן מבואר בתשובת הריב"ש סימן תל"ד יע"ש ונראה בעיני שאין דברי רבינו אמורים אלא בכותל הבנוי במקום שניהם אלא שהאחד בנאו או שאין ידוע אז מסתמא נאמר כיון שזה נמי סמך קורה נאמן לומר שותף אני בכולה אבל אם ידוע בעדים שזה כנס לתוך שלו ובנאה אין האחר נאמן לומר שותף אני בשמוש קורה שהרי יש עדים שהוא בנאה ובתוך שלו בנאה ולא מהני ליה אלא להחזיק בקורה מדין מחילה. וכל מה ששנינו במתניתין בכותל חצר שנפל בידוע שבמקום שניהם נבנה אז מסתמא כיון דמדינא כופין זה לזה לבנותו ברשות שניהם הוא ודוק. כתב הריב"ש בתשובה סימן רי"א אך צ"ע בדבריו מה צורך לקורה כלל כיון שהכותל חוצץ כו'. והיה יכול לפרש דברי רבינו כמו שפירש ר"ח אלא דנראה להריב"ש דוחק דא"כ אמאי כתב שישבע שבועת היסת שהוא שותף בכל הכותל וזה ל"ק וצ"ע: