משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יהודה רוזאניס
פרק ה · הלכה ט
חלב שהתיכו וכו'. בפ' ב"מ (דף כ"א) א"ר ברונא אמר רב חלב מהותך וקרבי דגים שנימוחו אדם נותן לתוכו שמן כל שהוא ומדליק. ואהא דתנן התם (דף כ"ד:) וחכמים מתירים בכל השמנים בשמן שומשמין בשמן אגוזים בשמן צנונות בשמן דגים, פירש"י שמן דגים מקרבי דגים שנימוחו. וכתב מרן הב"י סימן רס"ד וז"ל. ורש"י פירש בשמן דגים מקרבי דגים שנימוחו ודייק למיכתב מקרבי כלומר שמהקרבים שנימוחו מסננין אותו ומוציאין הצלול וזהו שמן צלול דשריא מתני' אבל כל שלא הוציאו הצלול היינו קרבי דגים דרב ברונא, ע"כ. ותמיהא לי מלתא מהא דפריך בגמ' (דף כ"ו) סומכוס היינו ת"ק ותירצו איכא בינייהו דרב ברונא ולא מסיימי ופירש"י איכא בינייהו דרב ברונא דאמר צריך לתת לתוכו שמן כל שהוא א"נ דאכשר חלב מהותך בתערובת שמן כל שהוא ואחד מהנך תנאי סבר לדרב ברונא דחלב ניתר בתערובת אבל שמן דגים אפילו בעיניה וחד סבר שמן דגים ע"י תערובת אבל חלב כלל כלל לא. משמע דבמאי דהצריך רב ברונא תערובת שמן בקרבי דגים פליגי ת"ק וסומכוס. ואם כדברי מרן ז"ל דשמן דגים לאו היינו קרבי דגים דרב ברונא לא פליגי בקרבי דגים דרב ברונא וליכא למימר דס"ל דיש חילוק בין שמן דגים דמתני' לשמן דגים דברייתא דשמן דגים דמתני' הוא שמהקרבים שנימוחו מסננין אותו ומוציאין הצלול ושמן דגים דברייתא הוא קרבי דגים דרב ברונא. דמאי דוחקיה דרש"י לומר דשמן דגים הוא קרבי דגים. וא"כ תרווייהו לא סברי בכולה מלתא כרב ברונא לימא דשמן דגים דברייתא הוי כמו דמתני' ולא פליגי אלא בחלב מהותך כההיא דלעיל (דף כ"ד) אלא ע"כ אית לן למימר דרש"י ס"ל דקרבי דגים ושמן דגים כולה חדא מלתא ומש"ה לא ס"ל לחד מינייהו בכולה מלתא כרב ברונא דאי מה שאסרו בחלב מהותך הוא אפילו על ידי תערובת הא לא ס"ל כרב ברונא שהתיר ע"י תערובת. ואי מה שאסרו חלב מהותך הוא בעיניה אבל ע"י תערובת שרי כרב ברונא א"כ כשהתירו שמן דגים הוא אפילו בעיניה והא לא אתי כרב ברונא דהוא לא התיר אלא ע"י תערובת, ודוק: