אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבת· רבי יהודה רוזאניס

פרק ה · הלכה ו

פרק ה

הכורך דבר שמדליקין בו וכו'. ברייתא פ"ק דשבת כרך דבר שמדליקין בו ע"ג דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו בד"א להדליק אבל להקפות מותר. וכתב ה"ה וז"ל ופירש רבינו להדליק להעבות הפתילה כדי להוסיף אורה וכ"ה בהלכות זה הלשון להקפות להקשות הפתילה וכן פירש רש"י ז"ל כדי שתהא הפתילה צפה ולא תטבע בשמן וכו'. וז"ל הטור סימן רס"ד ואם כרך דבר שמדליקין בו על דבר שאין מדליקין בו אם כיון להדליק אסור להקפות שרי ופירש"י ז"ל שלא כרכו סביביו אלא נתן דבר פסול תחת הפתילה שתהא צפה שלא תטבע בשמן ורב אלפס פירש אפילו כרכו סביבה שרי וכן פירש הרא"ש ומטעם זה מותר לתת גמי בפתילה כדי שתהא זקופה ע"כ. וכתב מרן הב"י דהטור מפרש דברי רש"י כמו ה"ה ודלא כהרא"ש. ותמהני מגדולת חכמתו שהרי לפי דבריו אין חילוק בין רש"י והרי"ף אלא היכא שכיון להעבות הפתילה ולהרבות אורה דלרש"י אסור ולהרי"ף שרי אבל היכא שכיון להקשות הפתילה כדי שתהא עומדת שלא תשתלשל למטה אף רש"י יודה דשרי. ומדברי הטור שכתב פירש"י שלא כרך סביבו והרי"ף פירש אפילו כרך סביבו שרי משמע דס"ל דלרש"י כל היכא דכרך סביבו אסור אפילו שכיון להקשות הפתילה דאי לא תימא הכי אלא דאף לרש"י היכא דכיון להקשות שרי ולא פליגי אלא בכיון להרבות אורה. לא הו"ל להטור לתלות מחלוקתם בכרך או לא כרך אלא בכיון להקשות הפתילה או להרבות אורה. וממ"ש גם כן בסוף דבריו ומטעם זה מותר לתת גמי בפתילה כדי שתהא זקופה מוכח נמי שהבין בדברי רש"י דכל היכא שכרך סביבו אף שכיון להקשות אסור ומשום הכי כתב דזה הדין נפיק מתוך פירוש הרי"ף ולא מדברי רש"י. ואם כדברי מרן אף רש"י מודה בדין זה דמותר לתת גמי כדי שתהא זקופה וצ"ע:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות שבת

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה