משנה למלך על משנה תורה, הלכות סוטה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ב · הלכה יא
היו לו אשה ובנים וכו'. (*א"ה עיין מ"ש הרב המחבר לעיל בפירקין דין י'): לא היו לו בנים ולא אשה הראויה לילד וכו'. מבואר בירושלמי פרק ארוסה. ואני מסתפק בדינים אלו דכוותה באיסור תורה מהו ומשכחת לה החלוקה הראשונה כגון מי שנעשה כרות שפכה בין קינוי לסתירה וכן החלוקה האחרת משכחת לה כגון מי שנשא ממזרת ובין קינוי לסתירה נעשה כרות שפכה למ"ד שמותר בממזרת וכן כהן שנשא גיורת ובין קינוי לסתירה נעשה כרות שפכה דמותר בגיורת. והנה חלוקה זו דבשעת קינוי לא היתה ראויה לו פשיטא לי שכבר נדחית משתייה מק"ו דאיסורין דרבנן דאמרינן דאם נולד לו בן בין קינוי לסתירה שכבר נדחית משתייה כ"ש באיסור תורה. אך מאי דמספקא לי הוא אי מאי דאמרינן בהני דאפילו נשאה באיסור ונולד לו בן קודם קינוי דשותה משום דבשעת קינוי היתה ראויה לאישות וכן אם נדחית מלשתות לאחר קינוי כגון שמת הבן בין קינוי לסתירה דשותה דכוותה באיסור תורה מהו ומ"ש רש"י בר"פ ארוסה וז"ל אשת סריס כגון שנסתרס לאחר שנשאה וכו' ואין ראיה מהתם דמ"ש שנסתרס אין הכוונה שנעשה כרות שפכה אלא ששתה כוס של עיקרין שהוא מותר בבת ישראל ואף למה שסוברים התוספות בדעת רש"י דס"ל דמי ששתה כוס של עיקרין אסור לבא בקהל וכמ"ש בדף כ"ו ד"ה אשת מ"מ אין ראיה מכאן דאימור דרש"י מיירי בנשא גיורת שהוא מותרת לו לעולם ועוד שהרי כתבנו (*א"ה תמצאנו לעיל בפירקין דין ו') שלשון זה אינו מרש"י אלא מאיזה תלמיד וכמ"ש הרב חידושי הלכות וע"כ אית לן למימר דאין ראיה מדברי רש"י הללו שאם נקח דברי רש"י כפשטן א"כ אף שנסתרה קודם קינוי שותה וזה אינו דהא אפילו באיסורין דרבנן אמרינן שתהא ראויה לשתות בשעת קינוי כ"ש באיסורי תורה. אך מאי דמספקא לי הוא היכא דנעשה כרות שפכה בין קינוי לסתירה מהו מי אמרינן דוקא באיסורין דרבנן הקילו כל שבשעת קינוי נהיתה ראויה לשתות אבל באיסורי תורה לא או דילמא לא שנא והדבר צריך תלמוד: