אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי יהודה רוזאניס

פרק יד · הלכה יג

הלכה ט

וכן הורו רבותי כו'. קשה לפירוש מהריק"א בכסף משנה דאי כפירושו למה ישבע הלוה ונפטר דהא דינו הוא שיהא מונח עד שיבא אליהו כמ"ש רבינו בס"פ ט' וז"ל מצא שטר בין שטרותיו ואינו יודע מה טיבו כו' וצ"ע. כתב מהרש"ך ח"ג סי' פ' וז"ל ומה שדעתי נוטה לדון בזה הענין הוא שאם יש עדים ללאה שהכניסה הבתים בנדוניא לבעלה יש לה זכות בחזקת הבתים כו' ונמשך מזה שאם אבדה שטר כתובתה או נשרפה שאין לה שום הפסד להפסיד הבתים הנזכרים דמילתא דפשיטא היא מ"ש הרמב"ם פי"ח מה' אישות והנכסים עצמם שהם נדונייתה נוטלת אותם בלא שבועה כו' וע"ש וזה שכתב הרב שאם אבדה שטר כתובתה אין לה שום הפסד ממ"ש רבינו שהנכסים שהם מנדונייתה נוטלתן בלא שבועה נראה בעיני דליתא ואגב שיטפיה לא דק הרב ז"ל דלא אמר רבינו אלא כששטר כתובתה יוצא מתחת ידה ומהני לפוטרה משבועה כדין הבא ליפרע מנכסי יתומים ואם מתה לא דיינינן בה מת לוה בחיי מלוה דאין אדם מוריש שבועה לבניו דכיון שהנכסים אלו שלה הו"ל כייחד לה ארעא. אבל כשאין שטר כתובתה בידה איתרע מילתא וחיישינן שמא נתפרעה כתובתה ממקום אחר ואפילו בשבועה לא שקלה דלא עדיף ממלוה לזמן ואינו נאמן הלוה לומר פרעתי בתוך זמני דחזקה אין אדם פורע בתוך זמנו ושקיל בלא שבועה ואפ"ה כתב רבינו (*א"ה הכא בדין שלפנינו) דאם כתב לו שטר ואיננו ביד המלוה דאתרע החזקה וחיישינן לפרעון ולא שקיל כלום המלוה אף בגו זמניה. ובטוען אחר מעשה ב"ד דלא אמר כלום רובא דרבוותא ז"ל כתבו דאם כתב לה כתובה ואינו יוצא מתחת ידה דנאמן לומר פרעתי אע"פ שהיא תקנת חכמים קבועה ואפילו לפי סברת החולקים היינו משום דמעיקרא תקנו ז"ל מנה מאתים בין יכתוב בין לא יכתוב משום דכתבה לא מיעקרא תקנתא. וכבר עלה בדעתי לומר שלא כתב הרב כן אלא שכשיש עדים שנאבדה או נשרפה ואחר זמן בא לגבות מנכסיה דלא טענינן שנפרעה אחר האבדה או השריפה ממקום אחר אלא נוטלת נכסיה הקיימים ואילו גבי חוב דעלמא כיון דלא שייכא שטרך בידי מאי בעי חיישינן. (*א"ה חבל על דאבדין ועיין במ"ש הרב המחבר בפרק ח"י מהלכות אישות דין ט'):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה