אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי יהודה רוזאניס

פרק יד · הלכה ט

הלכה ז

הוציא עליו שטר מקויים כו'. נראה דאם לא זכרו העדים זמן הפרעון ואפשר לומר שקדם לחוב השטר והיה ממלוה אחרת עכ"ז איתרע שטרא דלא גריעי עדים אלו משובר שנכתב בלא זמן דכתבו רבוותא ז"ל דאיתרע כל השטר היוצא מיד המלוה. (*א"ה עיין מ"ש הרב המחבר לקמן פי"ו מה' אלו דין ט' ובפכ"ג דין י"ז יע"ש) מיהו מספקא לי אם יברר המלוה שהיתה לו מלוה ע"פ אחרת אצל הלוה וטוען הלוה שכבר פרע אותו החוב דקי"ל דא"צ לפורעו בעדים וזה שהעידו העדים שפרע בפניהם הוא מאותה מלוה בשטר מהו. ומסתברא דבכי האי אוקי שטר בחזקת שלא נפרע וגובה ודו"ק:
עוד נסתפקתי בדין זה אם השטר עדיין הוא בתוך זמנו אי אמרינן חזקה שאין אדם פורע בתוך זמנו ובודאי מחוב אחר הוא כדברי המלוה. ומי שידקדק בתשובת הרא"ש כלל מ"ז סימן ג' יראה משם דבכה"ג נאמן המלוה לומר סיטראי נינהו. ועוד נסתפקתי אם חיוב השטר הוא מנה והעדים מעידים שנתן לו בתורת פקדון מאה ונ' אם נאמן בכי האי לומר סטראי נינהו ויש צדדין ופנים לזה והעיקר דנאמן המלוה בכי האי. כתב בעה"ת והביאו מרן ר"ס נ"ח וז"ל אע"פ שהודיעוהו שחוב בשטר היה לו עליו כל זמן שלא אמר לו שקול שטרא פטור השליח דמצי למימר סבור הייתי שהיית סומך על אמונתו. ועיין בתשובת הריטב"א שהביא מרן סי' פ"ג מחודשין א' וצ"ע. אהא דאמרי' דאם נתנו בפני עדים איתרע שטרא כתב הסמ"ע סי' ס"ק ל' ל"א וצ"ע אם ידוע בעדים שהיה חייב לו חוב אחר בע"פ או בשטר והחזיר לו את השטר אם בכה"ג אמרינן שאינו נאמן לומר על אותו חוב קבלתי ובפרישה כתבתי דנראה דאפילו בכה"ג אינו נאמן ע"כ. ול"נ שדין זה תלוי באותו מחלוקת שהביא בעה"ת שער ך' ח"ב סי' ב' והטור סי' פ"ג ס"ד ועיין בעה"ת ריש שער י"ט ובגדולי תרומה שם וצ"ע. כתב בעה"ת שער ס"ו ויש לעיין אי לא אמר סטראי נינהו אלא אמר המלוה ממה שפרעני בפניכם החזרתי לו את השטר בזה נראה דכיון דליכא מיגו כיון דאיכא סהדי דפרעיה באפייהו לא מצי טעין החזרתי כו' והביא מרן ס"ס נ"ח. ולא יכולתי להלום צדדי הספק ועיין בש"ך ס"ק י"א וצ"ע:

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה