משנה למלך על משנה תורה, הלכות מלווה ולווה· רבי יהודה רוזאניס
פרק ה · הלכה ו
ישראל שלוה מעות מן הכותי ברבית כו'. ברייתא בפרק איזהו נשך. וכתב מהריק"ו שורש קל"ו וז"ל ואע"ג דמשמע מתוך דברי הרא"ש דאפילו זקפן עד שלא נתגייר דאין גובה אלא הרבית שעולה עד שעת הגירות אבל לא מה שעלה משעת הגירות ואילך כו' ועוד שגם בזה שכתב הרא"ש נחלק ר"מ כדמוכח מתוך תשובתו שהביא המרדכי כו'. והדבר תמוה דהיאך משמע מתשובת מהר"ם היפך דברי הרא"ש דאי לפי מה שפירש דיודה הרא"ש במי שאינו יכול לפרוע בתוך הזמן פחות ממה שקצב ואינו לפי מיעוט הזמן אלא דבר קצוב ובהא מיירי הרא"ש א"כ מהר"ם ז"ל מיירי בשאינו יכול להפטר מכל אותו הרבית כלל כמ"ש. ואם יפרש מ"ש מהר"ם ואפילו את"ל רבית שכבר עלה ופירושו דאפילו דנימא דאם היה העכו"ם פורעו בתוך הזמן היה פורע הרבית לפי הזמן שעבר וממה שנשאר מ"מ לא חייבם מהר"ם אלא מטעם אחר משום שעל ידם פטרו לעכו"ם כו'. איברא דפירוש דברי מהר"ם שכתב ואפילו אם תמצא לומר כו' אינו אלא לומר אפילו את"ל דאפילו דהעכו"ם אינו יכול לפרוע הרבית לפי חשבון הימים אלא כבר נתחייב בכל מ"מ רבית שכבר עלה דוקא חייבים הקהל כו' וכן פירש דברי מהר"ם מהרי"א בסימן ש"ג יע"ש. ועכ"פ אף אם נאמר דהרא"ש בכל ענין קאמר שאינו גובה הרבית שעלה משעת הגירות ואילך אין סתירה ממהר"ם. ואעיקרא דמילתא צ"ע דמנ"ל האי בדברי הרא"ש ז"ל ומדקדוק מ"ש בפסקיו משמע בהיפך וכ"כ מהרי"א שם דאם זקפן קודם שנתגייר להרא"ש גובה אפילו רבית שעלה בגירות ולפירושו אין סמך בהרא"ש וצ"ע. (*א"ה עיין לעיל פ"ד דין י"ד):