אור ברסלב

משנה למלך על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבי יהודה רוזאניס

פרק ג · הלכה יג

הלכה א

אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי וכו'. הא דלא חיישינן בבבא זו שמא יבאו עדים ויתברר שמת בעלה ואח"כ מת בנה ותינשא לכהן ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה והוה לן למיחש כי היכי דחיישינן לקמן באומרת מת בעלי ואח"כ מת בני. היינו טעמא דכיון דהיא אמרה מת בני ואח"כ מת בעלי כבר שויא אנפשה חתיכה דאיסורא שהיא בת חליצה ואפילו יבואו עדים ויאמרו בהפך פסולה לכהונה ע"פ לגבי דידה וזה דבר פשוט ודוק. וכן מבואר בתשובת הרשב"א שהביא מרן הב"י שאפילו באו עדים באותה הודאה דשויא אנפשה חתיכה דאיסורא והכחישוה מ"מ לגבי דידה אסירא גם תשובת הרשב"א שהביא מרן הב"י יו"ד סי' י"ט ריהטא הכי יע"ש אלא שמצאתי למהרי"א בכתביו סי' רכ"ו דמשמע מדבריו הפך מזה דכל כנגד עדים לא מהימנא אפילו לשויא נפשה חתיכה דאיסורא. ואין לדחוק בדבריו דלא אמר הרב אלא בחזרה בה מהודאתה במה שאסרה עליה, דאין בזה טעם כלל דמאחר דלא נתנה אמתלא הראויה בפני ב"ד על דבורא קמא מה לנו אם חזרה בה יע"ש. (*א"ה עיין לעיל פ"ט מהלכות אישות דין ט"ו שכתב הרב המחבר ליישב דברי מהרי"א ז"ל באופן דלא פליג על הרשב"א יע"ש). ועוד יש לחלק באופן אחר לרווחא דמילתא לעיקר קושייתנו דהיינו טעמא דלא חיישינן בבבא ראשונה באומרת מת בני ואח"כ מת בעלי שמא יבואו עדים ויעידו חילוף הדברים ונמצא אתה מצריכה כרוז לכהונה. דהיינו טעמא דלהא אין לחוש דכיון שהיתה בחזקת היתר לשוק לא משקרא לומר מת בני ואח"כ מת בעלי לאסור עצמה לשוק א"ו קושטא קאמרה ולהציל עצמה מאיסור יבמה לשוק. ואי חיישינן שלא תתייבם היינו משום חשש איסור ערוה ובודאי אין לחוש לעדים שיבאו להכחישה משום חשש כרוז אתה מצריכה לכהונה שהוא דבר קל בעלמא וגם זה ישוב אמיתי לצאת מכל הסברות ודוק. (*א"ה ועיין לעיל פ"ט מהלכות גירושין דין כ"א):

תוכן העניינים

משנה למלך על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה