משנה למלך על משנה תורה, הלכות אישות· רבי יהודה רוזאניס
פרק ד · הלכה ט
חרש שנשא פקחת וכו'. הראב"ד ז"ל כתב בהשגותיו שאינה מותרת לבעלה החרש שמא יאמרו גירש זה ונשא זה ונמצא מחזיר גרושתו מן הנישואין וכתב ה"ה וז"ל ואני אומר דלא טעה דע"כ לא אמרו אבל מגרש שני ונושא ראשון לא גזירה שמא יאמרו גירש זה ונשא זה כו' אלא כשהראשון יש לו קידושין מן התורה שאז יש לחוש שמא יאמרו גירש כו' אבל חרש שאין לו קידושין ולא גירושין דבר תורה אין לחוש שמא יטעו בו שאפילו יאמרו שגירש ואח"כ החזירה אינו עובר באיסור תורה כו' ע"כ. פי' דאע"ג דקטנה שנתקדשה וגדלה ולא נבעלה דקידושיה דרבנן כתב רבינו בפרק י"א מהלכות גירושין שאם בא אחר וקדשה קידושי תורה מגרש ראשון ונושא שני אבל איפכא לא שמא יאמרו מחזיר גרושתו. וכן במי שיצא עליה קול שנתקדשה לראובן ובא שמעון וקדשה בפנינו אמרינן נמי הכי שיגרש ראשון דוקא אע"ג שהם קידושין של דבריהם התם לא ברירא מילתא אלא לב"ד שהם יודעים שלא בעל ויאמרו מחזיר גרושתו לגמרי. וכן גבי קול אע"ג דחשש של דבריהם חשו לשלא יאמרו כן קידשה הראשון בודאי כיון דשייך בתורת קידושין מן התורה אבל גבי חרש כיון דהכל יודעים דקידושיו מדבריהם אעפ"י שיאמרו שגירשה בודאי ונשאה השני והוי מחזיר גרושתו אינו אלא איסור דרבנן ולא גזרינן אבל כיון שבא ה"ה לחלק בין חרש לקידושי דעלמא דרבנן וכמ"ש היה אפשר לחלק בדרך אחר כיון דהכל יודעים דקידושי חרש אינם יכולים לבא לקידושי תורה יאמרו שהשני קדשה קידושי תורה כיון שהוא פקח ולכך הצריכוה גט משני ולא משום שגירשה הראשון ועכשיו החזירה. ולא דמי לקול קידושין וקטנה שגדלה בקידושי קטנות דהתם כיון שהוא פקח תולין בקידושיו שהם גמורין ויאמרו שגירש ראשון וכנס שני:.(* א"ה עיין בלח"מ ועיין בתשובת הרשב"א סימן אלף רכ"ו שכתב אחד מגרש ואחד נושא ובתשובת מהר"י הלוי סימן ב' שקיל וטרי בה).
ומ"מ דינו של רבינו ז"ל דין אמת והכי איתא בירושלמי פרק חרש אשתו של חרש אפילו אשם תלוי אין בה בא אחר וקדשה תפסי בה קידושין גרשה מותרת לחזור לראשון ע"כ. והם כדברי רבינו דמשם למד דין זה והתימה מהרב המגיד ז"ל שהוא עצמו הביא הירושלמי הזה בפי"א מהלכות גירושין והיאך שכחו במקום הזה והראב"ד ז"ל אין ספק שנעלם ממנו הירושלמי הזה ודוק. (א"ה עיין לקמן פ"י מהלכות גירושין דין ד' שהאריך בזה הרב המחבר ועיין בתשובת מהרש"ך ח"א סימן ל' שתמה על הרמב"ם מדברי הירושלמי שהביא ה"ה כנזכר ודבריו תמוהים וכבר השיגו מהרימ"ט ח"א סימן י"ח יע"ש):