אור ברסלב
משמרת אלעזר תשועה בישראל › אות קה

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

תשועה בישראל · אות קה

אות קד

בפסוק עורי צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו שה"ש ד' ט"ז ואיתא במדרש עורי צפון זו עולה ששחיטתה בצפון ולמה עורי שהיתה ישינה ונתעוררה ובואי תימן זו תודה שנשחטה בדרום שהוא דבר חידוש עכ"ל הובא בספר צידה ברוך דרוש שני ובס' הנ"ל פירש שהחידוש בתודה היא קושית המרדכי שאפו חלות מצות של תודה עם חלות חמץ של תודה בתנור אחד ואם נימא דריחא מלתא יקשה דהא נפסלו זה מזה עי"ש מה שפירש לפי דרכו ואינו מיושב למה אמר בעולה שהיתה ישינה ונתעוררה גם המשך הפסוק אין לו ביאור לפי"ז וי"ל בשנקדים לפרש הא דכתיב בכל הקרבנות אשה ריח ניחוח וגם לפרש מה שנאמר בעולה עולת תמיד העשוי' בהר סיני מה הכוונה בזה שעשוי בהר סיני י"ל עפ"י מה שפירש בס' בני יששכר מאמרי שבתות מאמר ו' אות ו' מה שאמרו בש"ס ברכות מ"ג ב' מנין שמברכין על הריח שנאמר כל הנשמה תהלל ואיזה דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף זה הריח ופירש שלכך נהנה הנשמה מהריח לפי שאצל חטא אדה"ר מצינו ארבעה חושים מהחמשה חושים, חוש הראי' "ותרא" האשה כי טוב העץ למאכל חוש המישוש "ותקח" מפריו, חוש הטעם "ותאכל" חוש השמיעה כי "שמעת" לקול אשתך וישמעו את הקול אמנם חוש הריח לא נתפגם בחטא אדה"ר ולכך זה החוש חשוב מאוד ונהנה ממנו הנשמה ואמרו שבת קמ"ו כשעמדו ישראל על הר סיני פסקה זוהמתן ואח"כ ע"י חטא העגל חזרה הזוהמא למקומה והנה מבואר בספרים לפי שבחטא עץ הדעת נתערב טוב ברע ע"כ בכל הדברים שבעולם כאחז גם הס"א ע"כ מכל קרבן רק חלק ממנו האמורים יעלו על המזבח וזו נשרף והריח הוא ניחוח לה' לפי שהריח לא נתפגם אמנם בעולה כולה כליל לה' ואין בו שום חלק ואחיזה לס"א ועולה כולה לריח ניחוח לה' והנה בשעת מתן תורה הקרבנות שהקריבו בסיני ודאי הי' כולו טוב ולא הי' בו אחיזה כלל לס"א כי אז פסקה זוהמתן אמנם אח"כ ע"י העגל חזרה הזוהמא למקומה ולא נשאר רק עולה שהיא כולה כליל גם היום כמו שנעשה בהר סיני וזו דכתיב עולת תמיד העשוי' בהר סיני' שהעולה נעשה גם היום כמו שנעשה בהר סיני בלי זוהמא כלל. לפי"ז י"ל טעם למה שפסקו הפוסקים דגבי איסורי אכילה ריחא לאו מילתא לפי שגם בעץ הדעת שחטאו באכילה לא נתפגם הריח לכך לא נאסר הריח ומיושב למה אופין לחמי תודה חמץ עם מצה בתנור אחד לפי דקיי"ל דריחא לאו מילתא וז"כ הפסוק והמדרש עורי צפון זו עולה דיקשה לך למה נאמר בעולה העשוי' בהר סיני עכ"ח הטעם צפי שהיתה ישינה מעת שחטא אדה"ר ונתעוררה במ"ת כי אז פסקה הזוהמא שבת קמ"ו ולכך עולה כולה כליל ועולה לריח ניחוח לפי שהעולה היא בלי פגם והריח לא נתפגם לכך עולה כולה לריח ניחוח וא"כ מוכח מזה דהריח לא נתפגם לכן ובואי תימן זו תודה שהוא דבר חידוש שנאפה חמץ עם מצה בתנור אחד אמנם מן העולה תוכל לתרץ התודה כי ריחא לאו מילתא משום דהריח לא נתפגם ע"י חטא אדה"ר וכבר כתבו הפוסקים דאע"ג דקיי"ל דריחא לאו מילתא אעפי"כ איסור תורה הוא להריח בבשמים של קטרת או בבשמים של ע"ז ותירצו דדבר שעומד רק לריח בזה לכו"ע ריחא מילתא אבל בדבר שעומד לאכילה אעפ"י שיש לו ריח טוב בזה ריחא לאו מילתא וע"ז מסיים הפסוק ואי יקשה לך בשמים של קטרת ושל ע"ז למה אסור להריח בהן לכך אמר הפיחי גני יזלו בשמיו אם אדם הולך לגן מריח בבשמים אבל יבא דודי לגנו ויאכל פרי מגדיו אפי' שהם פרי מגדים עומד רק לאכילה ולא לריח ולכך א"ש החילוק דבקטרת ובשמים של ע"ז שפיר אמרינן דריחא מילתא. אבל בלחמי תודה אמרינן שפיר דריחא לאו מילתא ועיין עוד פירוש שני ט"ז בחלק שערי ציון אות נ"ו:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה