משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות צו
במאמר המגיד צא ולמד מה ביקש לבן הארמי לעשות ליעקב אבינו שפרעה לא גזר אלא על הזכרי' ולבן ביקש לעקור את הכל ותמוה שנראה שרוצה לספר שלבן הרע עוד יותר מפרעה והלא סוף כל סוף לבן ביקש רק לעשות ופרעה עשה רעה י"ל דמפרשים הפסוק לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה' על דבר אשר לא קדמו אתכם בלחם ובמים ואשר שכר עליך את בלעם בן בעור מפתור ארם נהרים לקללך ולא אבה ה' אלקיך לשמע אל בלעם ויהפך ה' אלקיך לך את הקללה לברכה ויל"ד דזה שאמר ולא אבה לא שייך לאיסור ביאת עמוני ומואבי בקהל ה' ופירשו דהנה אם אדם אחד עושה לאדם אחר רעה אין לשנוא אותו כי בודאי כן נגזר מן השמי' שיעשה לו רעה זו ורק הוא סימן רע עליו שמגלגלין חוב ע"י חייב ועכ"פ אם הוא לא הי' עושה לו רעה זו הי' אחר עושה לו וכמו שאמר דהע"ה בעת שקלל שמעי קללה נמרצת ה' אמר לו קלל שמואל ב' ט"ז. אבל אם נראה אדם שעושה כל תחבולות להרע לאדם אחר ולא עלתה בידו זה הוא סימן גמור על רשעתו כי מאחר שלא עלתה בידו ודאי לא נגזר מן השמי' רעה זו עליו ואעפי"כ רצה להרע לו עכ"ח שזה רק מרשעתו וזה שאמר ואשר שכר את בלעם לקללך ולא אבה ה' אלקיך זה ראי' על גודל רשעתם ולכך לא יבאו בקהל. ולפי"ז יובן כוונת המגיד כי לבן ביקש להרע ולא הניחו ה' מכלל שהי' יעקב צדיק ולא הי' ראוי' לבא עליו זו הרע ואעפי"כ בקש להרע לו זה ראי' על גודל רשעתו משא"כ פרעה שראינו שה' הניחו לעשות אשר זמם בודאי הי' ישראל אז ערום וערי' ונתחייבו בדין לכך פרעה הי' רק השבט: