אור ברסלב
משמרת אלעזר תשועה בישראל › אות פו

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

תשועה בישראל · אות פו

אות פה

באופן אחר פרשתי דחז"ל אמרו תענית ח' ב' אין הברכה מצוי' אלא בדבר הסמוי מן העין ולזה כאשר ראו שנשתלחה מארה במעשי ידיהם אמרו כי אין זה רק בשביל שמוכרחין למנות ולמדוד כל תבואתם כדי ליתן תרומות ומעשרות לכך עין הרע שולט בהן ובטלו תרומות ומעשרות כדי שלא יהי' נכסיהן מנוין ומדודין וחשבו שבזה יבטלו המארה ובאמת טעות גדול הוא דכל זה הוא רק במדידה של רשות אבל לדבר מצוה שומר מצוה לא ידע דבר רע ואדרבה אם יתנו תרומות ומעשרות תבא ברכה להם ותתבטל המארה וז"ש כי במארה אתם נארים ואותי אתם קבעים למנוע תרומות ומעשרות כדי לבטל המארה ואדרבה בחנוני נא בזאת אם לא אפתח לכם ארבות השמים והרקתי לכם ברכה עד בלי די כי זהו מסגולת המעשר שלא די שאינו מזיק המנין והמדידה אדרבה עי"ז שורה הברכה במעשי ידיהם. ובדברינו מצאנו פירוש למדרש בפ' תשא פ' מ"א וז"ל א"ר אלכסנדרי גדול כוחו של מוציא מעשרות שהן מהפכין דבר ארירה לברכה שנאמר השקיפה ממעון קדשך מן השמי' וברך את עמך ונתקשו היכן מוזכר שם ארירה ולפי דבריכו יובן בלכאורה בדרך הטבע הי' צריך להיות ארירה ע"י המדידה והמנין וגדול כח מצות מעשרות שמהפכין אותו לברכה כי עוד שורה בו הברכה ודברי המדרש מפורשים בפסוקי' אלו דכאן מפורש שלקו במארה והכתוב אומר שאם יביאו המעשרות אל בית ה' יהי' תחת המארה והרקתי לכם ברכה עד בלי די הרי מפורש שהמעשרות מהפך ארירה לברכה וכן אמרו חכז"ל גיטין ז' אם רואה אדם שמזונותיו מצומצמין יעשה מהן צדקה. פז) באופן אחר פרשתי בהקדם לבאר בתהלים ל"ד בפסוק כפירים רשו ורעבו ודורשי ה' לא יחסרו כל טוב. ויל"ד דתיבת רשו כמיותר דפשיטא אם רעבו שהם עניים. ועוד תמהו וכי לא נראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו י"ל דודאי אי אפשר להכיר דרך האמת ע"י מי שמצליח בעסקיו כי הרבה עושרם שמור לרעתם ומוכרח להיות לפעמים רשע מצליח דאל"כ תתבטל הבחירה שכל אדם יהי' צדיק ברצותו להיות עשיר. אמנם יש להכיר ולהבחין בין דרך האמת והצדק לדרך השקר אם ימצא צדיק עני ורשע עני אז יודע החילוק שביניהם כי לא ירעיב ה' נפש צדיק משלי י' א' שהצדיק לעול' אינו רעב כי הוא מסתפק בדבר מועט כמו שאמרו חכז"ל ברכות י"ז וחנינא בני די לו בקב חרובין ועל המעט שהקב"ה משפיע לו הוא נותן שבח והודאה לשמו יתברך ואינו חסר לו כלל כי כמעט כל הדברי' שהעולם מתאוים להם הם מביני' שהבל הוא אין בו ממש וגם אם יהי' עשירי' גדולים לא יהנו מזה רק יאכלו כדי סיפוק חיותם לקיום גופם וראה רבינו הקדוש שהי' עשיר גדול אמר לפני הסתלקותו שלא נהנה מעוה"ז כאצבע קטנה כתובות ק"ד. לא כן הרשע אם הוא עני הוא רחמנות גדול ולבו דוי כי נפשו תאבה להנאת עוה"ז ולהוט אחריהן ואין לו וע"כ ובטן רשעים תחסר משלי י"ג וא"כ בעת שישי' האדם לנגד עיניו צדיק עני ורשע עני אז ידע החילוק מה בין עבד אלקים לאשר לא עבדו:

ומעתה אמרו רשו קאי על כל הפסוק גם על דורשי ה' וז"ש כפירי' רשו אם כפירים הם עניים ורעבו אז הם רעבים בתכלית הרעבון אבל דורשי ה' גם אם רשו לא יחסרו כל טוב אין חסר להם מאומה כי הכל טוב להם ומסתפקים במועט ואינן חפיצין בהבלי עוה"ז וז"כ הנביא בחנוני אם לא אפתח לכם ארובות השמים ואשפיע לכם שפע רב אבל דעו שאין זה עוד המדריגה הגדולה והעושר והצלחה אמיתית רק אחר שאשפיע לכם כל טוב והריקתי לכם ברכה עוד אוסיף לברך אתכם שלא יהי' לכם שום תאוה להנאת עוה"ז "עד בלי די" עד מדריגה זו שבלי יהי' די לכם שאם לא יהי' לכם מאומה לא יחסר לכם תה עוד יותר חידוש שיהי' לכם אוצרות מלאים כל טוב ואעפי"כ תספקו עצמכם במעוט. וע"ז אמר הנביא ואשרו אתכם כל הגוים כי יתמהו הגוים בראותם ישראל בשלוה מלאים כל טוב ולא יתאוו לשום ענין מהנאת עוה"ז ומסתפקים במועט כדי קיום גופם:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה