משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות נב
בפסוק למה הרעת לעם הזה למה זה שלחתני ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא הצלת את עמך ויאמר ה' אל משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו. והפסוקים מוקשים שכפל ב' פעמים למה הרעת ומאז באתי הרע לעם הזה. וגם למה זה שלחתני כמיותר שזה נכלל בטענתו למה הרעת שפירושו בשליחות ששלחת אותי. ג' קשה על אומרו והצל לא סצלת את עמך הלא מיד בשעת השליחות אמר לו הקב"ה כי פרעה ימאן לשלח את ישראל ולבסוף יעשה הקב"ה נסים ונפלאות עד שיגרשם מארצו ואיך טען מיד בפעם הראשון והצל לא הצלת את עמך וכן הוקשה לחכז"ל בשמות רבה. ד' כפילות הלשון הצל לא הצלת ה' מה זה שדייק משה פעמים באומרו "העם הזה". ו' בתשובת הקב"ה למשה תמיהא וכי מרע"ה נסתפק אם יקיים הקב"ה מאמרו להוציאם לבסוף וכל תרעומתו הי' רק שלמה עכשיו לפי שעה הורע מעמדם וע"ז לא באה לו תשובה. ז' לריכין להבין תיבת "עתה" וכבר עמדו חכז"ל ע"ז סנהדרין קי"א ודרשו עתה תראה מה שאעשה לפרעה אבל לא העשוי לל"א מלכים ובשמות רבה פ' ח' אמר הקב"ה למשה יש לך לידע שנאמר קהלת ב' טוב אחרית דבר מראשיתו טוב אחריתן של ישראל מראשית שנתתי להם במצרים שנאמר ויאמר ה' למשה עתה תראה וי"ל דהנה אם איש אחד נתפס בבית אסורים בימים הראשונים ישב כאבל מרוב צער ויגון על שעינו בכבל רגלו אבל אם יעברו עליו איזה שנים בבית האסורים אז לא ירגיש עוד בצערו כי כבר הורגל בזה והרגל נעשה לו כטבע שני. אמנם אם ברוב הימים יבקרו אוהב נאמן בבית האסורים ויבשר לו שהוא עשה השתדלות בעדו אצל שרי המשפט והבטיחו לו שבזמן לא כביר יצא לחפשי אם אח"כ לא יעלה ביד אוהבו להוציאו אז לא לבד שלא עשה לו טובה כי אם גם הרע לו מאוד כי עי"ז נתחדש צערו כאלו ביום הזה נתפס בבית האסורים מאחר שכבר הי' מלא תקוה ליצא חפשי. ועל אחת כמה וכמה אם חרה אף שר המשפט על השתדלות אוהבו והוסיף לענותו יותר מכפי הרגלו יכאב לבו מאוד כי גם אם לא הי' מוסיפים לענותו כבר הי' מרגיש היסורים יותר ממה שהרגיש עד עתה כי כבר הורגל לזה ועתה עוד הוסיפו לענותו' ומעתה נבין כי תלונת משה הי' שלא הי' לך לשלחני לבשר את ישראל שיצאו חפשי רק לאחר שיסכים פרעה לזה אז הי' מקום לבשר להם הגאולה כי ע"י שליחות לישראל בראותם שלשוא השתדל משה עבורם תוגדל צרת נפשם כאלו היום התחילו לשעבד בהן וא"כ גם אם לא יוסיף בעינוי כבר הוכפל יגונם ע"י פתח תקוה שאבד מהן וז"ש למה הרעת לעם הזה למה זה שלחתני למה זה הרעת לעם הזה במה ששלחת אותי לבשר להם הגאולה כי עי"ז יוסיפו יגון על יגונם בעת ראותם כי לשוא השתדל משה עבורם ולא די בזה כי אם מאז באתי אל פרעה לדבר בשמך עוד הרע לעם הזה לענותם יותר ממה שעינה אותם עד עכשו ואם גם לא הגיע עוד עת גאולתם עכ"פ הי' לך להצילם שלא יוסיף להרע עמהם וזה שאמר והצל פירש אם שגם אני יודע שסופך להצילם אבל לא הצלת את עמך כעת מלהוסיף יגון על יגונם. והתירוץ לזה הוא כי בכוונה עשה הקב"ה כן להורות את בני ישראל את הדרך ילכו בה כי מעשים בכל יום אנו רואים כי אם איש אחד מקבל על עצמו לילך בדרכי התורה והיראה יהי' נראה לו כמה מניעות ועיכובים לנגדו ומאוד יקשה עליו להחזיק בדרך אשר בחר ותמיד יהי' נראה לו כאלו זה הדרך לרע לו. והאמת שכל זה מתחבולות היצר וסוף הכבוד לבא וכל זה רק נסיון אם יחזיק באמת בדרכי התורה. וכל מה שיראה שדרכי רשעים מצליחין הוא רק דמיון שוא ותחלת דרכם מתוק וסופן מר ודרך הצדיקים תחלתו מר וסופו מתוק. וזה סימן מובהק להכיר את האמת כי מזה שימצא לפי מדתו בכל פסיעה ופסיעה מניעות וידמה לו כאלו ככבים משמים נלחמו נגדו בזה עצמו יכול להכיר כי זה דרך האמת ושהיצה"ר עושה כל התפעלות למונעו מדרך ד' וכמו שמסופר בילקוט סי' צ"ט כשהלך אברהם אבינו לעקוד את בנו כמה מניעות ועיכובים עשה לו היצה"ר בכל דרכו עד שהוצרך לילך עד צוארו במים ואברהם אבינו לא נתפעל מכל זה כלום והביא את בנו לעקידה שזכות זה המעשה עומד לזרעו עד סוף כל הדורות. וכדי לקבוע בלב ישראל זו הידיעה שלא ירך לבב בראותם איזה קושי בעבדות ד' רנה הקב"ה שבישועה הראשונה שעשה לכלל ישראל יהי' נראה בתחלת הישועה כאלו הישועה הוא לרעה להם שע"י שהודיע הקב"ה אותם שיגאלם ויוסף פרעה להרע עמהם וא"כ לפי מחשבתם ידמו שרעה מגיע אליהם כששומעים לקול ד' ואח"כ יראו מה הי' סוף המעשה שיצאו ברכוש גדול בנסים ונפלאות משם ילמדו ישראל בינה בשמרם דרכי התורה שאם גם יתראה לעיניהם שדרך התורה מלאה קוצים אל יעזבו אותה וידעו כי הסוף טוב מאוד ולא יחושו לכל מיני הסתת היצה"ר עד שיזכו לטעום מנועם ד'. וז"ש הקב"ה למשה "עתה" פי' בזה שאתה רואה עתה שתחלתו קשה אתה יכול להכיר אשר אעשה לפרעה כי לכל דבר טוב ידמה לאדם בתחלתו שהוא לרע לו ומה נעמו דברי המדרש רבה שאמר הקב"ה למשה יש לך לידע שנאמר טוב אחרית דבר מראשיתו "טובה אחריתן של ישראל" פירוש אם גם יראו ישראל שהם מעונים ושפלים יוכלו לידע כי סופן ואחריתן יהי' טוב "מראשית שנתתי להם במצרים" כי גם אז הי' נראה להם הראשית שהוא לרע להם וחזי מה עלתה בסופו שנאמר "עתה תראה" פירוש בזה עצמו שנראה הראשית לרעה בזה עצמו תוכל להכיר שסופו טוב לישראל וזה יהי' לסימן לישראל בעת גלותם הארוך שאל ירך לבבם כי סוף הכבוד לבא בב"א: