משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות יז
בדברינו עלה בידינו לישב עוד הפעם מה שהקשו המפרשים דבר"ה אמר איבעי' לה למיזל ובסוכה אמר מחייב אינש לאקבולי אפי' רבי'. דהנה הגאון בעל סדר משנה והגאון דברי שאול התכוונו לדבר אחד להשיב על הפנ"י שכתב דבמצות קבלת פני רבו ברגל הוא מ"ע שהז"ג ונשים פטורות דזה אינו דמצות קבלת פני רבו כרגל הוא ענף מכבוד התורה שמחוייב בהכל אדם בכל עת ובאמת הי' מן הראוי לקבל פני רבו בכל יום רק שלא להטריח הוא רק ג"פ בשנה לכך אין זו מ"ע שה"ג דמ"ע דכבוד התורה נוהגת בכל זמן. והדברי שאול הוסיף דאם אמרינן דבאזיל ולא אתי ליומא אסור לקבל פני רבו אז שפיר הוי מ"ע שהז"ג. ולע"ד שזה אינו דזה דומה ממש למזוזה ומעקה וכתיבת ס"ת דהגם דאי אפשר לקיים המצוה בשבת אעפי"כ לא חשיב מ"ע שהז"ג כמו שכתב המהרי"ט בקדושין כי באמת חיוב המצוה נוהגת בכל זמן רק דבר אחר גורם לה שלא לקיים היום המצוה דהיינו איסור מלאכת שבת בשביל זה לא חשיב מ"ע שהז"ג רק אם המצוה לא נאמר רק לזמן מיוחד אז הוי מ"ע שהז"ג. וא"כ גם כאן כיון שמצות קבלת פני רבו ברגל הוא נוהג לדבריהם בכל זמן ורק ביו"ט אם לא אפשר לו לשוב לביתו באותו יום לא יוכל לקיים זו המצוה כי מצות ושמחת אתה וביתך מעכבת עליו מלקיים המצוה היום בשביל זה לא חשיב מ"ע שהז"ג ודומה ממש להא דמעקה ומזוזה. אמנם כ"ז ניחא לר"א אבל לר' יצחק שבארנו דס"ל דחיוב קבלת פני רבו ברגל נצמח מקרא דיראה כל זכורך את פני האדון א"כ פשיטא שאין חיוב לנשים לקבל פני רבם דהא בפסוק זה נאמר כל זכורך וא"כ ניהו שאם מקבלים פני רבם עושות מצוה ומקבלות שכר על זה אבל חיוב ליכא משא"כ לד"א לפי מה שהוכחנו לעיל דלא הוי מ"ע שהז"ג שפיר י"ל דנשים חייבות בקבלת פני רבם. ולכך בסוכה שהביא הש"ס הא דר' יצחק בשביל ר"א העתיק הש"ס מחייב אינש לאקבולי' אפי' רבי' להורות לנו פירוש הקרא אליבי' דר"א דבחדש ושבת חייבת לקבל פני רבה אבל לא ברגל אם אזיל ולא אתי ביומא משא"כ בש"ס דר"ה שאינו מביא שם רק דברי ר' יצחק ולדידי' כבר ביארנו דחיוב קבלת פני רבו ברגל נצמח מיראה כל זכורך ונשים פטורות וע"כ אמר דבחדש ושבת איבעי' לה למיזל פירש שעושות מצוה אם מקבלת פניו אבל אין בו חיוב. והיוצא מכללות דברינו שהרמב"ם והרי"ף והרא"ש שהם שלשה עמודי הגולה שכל בית ישראל נשען עליהם העתיקו להלכה הא דר' יצחק וכולם השמיטו החילוק שבין אזיל ואתי ביומא לאזיל ולא אתי ביומא משמע שמסכימים לדעת אחת שגם באזיל ולא אתי ליומא חייב לקבל פני רבו ברגל: