משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
תשועה בישראל · אות ב
ועתה נעתיק עצמינו למה שהקשה הוא עצמו דאם יש חילוק בחיוב זה בין זמן שביהמ"ק קיים לזה"ז א"כ מאי פריך הש"ס בסוכה מר"א על ר"י הא י"ל דר"א מיירי בזה"ז ור"י מיירי בזמן שביהמ"ק קיים ומה שתירץ בתירוץ הראשון דגם ר"א בזמן הבית הי' זה אי אפשר לומר. דהנה בספר ועד לחכמים אות ר"א בן הורקנוס הקשה דמאי פריך הש"ס בר"ה דף ה' מר"א ור"י דלמא זה המעשה הי' בזמן שביהמ"ק קיים דהא ר"א ור"י כבר גדולים הי' בעת חורבן ביהמ"ק והוסיף להפליא על רש"י שם שכתב דר"א ור"י לאחר החורבן הוי עכ"ד דהא זה מפורסם שהי' גדולים בעת החורבן וכן הקשה בספר פנ"י בביצה דף ה' דמאי פריך מר"א דלמא זה המעשה הי' קודם חורבן הבית ותירץ בספר הנ"ל דהש"ס שפיר הקשה דבשני מעשים אלו הוזכר שהי' בלוד ובעת שדר ר"א בלוד כבר נחרב הבית כי איתא בקהלת רבה עה"פ קהלת ז' ז' כי העשק יהולל חכם חמשה תלמידים הי' לו לריב"ז ר"י הכהן ור"א בן הורקנוס וכו' כל זמן שהי' קיים הי' יושבים לפניו כשמת הלכו ליבנה הרי דאחר פטירת ריב"ז. שהי' כבר אחר חורבן הבית הלך ר"א ליבנה וכן איתא בירושלמי דסוטה פ"ט מעשה שנכנסו זקנים לעלי' ביבנה נתנו עיניהם בר"א בן הורקנוס ובסנהדרין ל"ב ב' אמרו צדק צדק תרדוף אחר ר"א ללוד הרי שהי' ר"א דר בלוד. אמנם כבר אמרו חכז"ל שגלו מיבנה ללוד וכן איתא בתוספתא מובא בר"ש פ"ד דידים מ"ג א"ר יוסי בן דורמסקת אני הייתי מזקנים הראשונים שגלו מיבנה ללוד והי' שם ר"א הנך רואה שר"א דר בלוד רק לאחר החורבן וכיון שהמעשה במס' ר"ה והמעשה במס' ביצה שניהם הי' בלוד שפיר פריך הש"ס דמזה מוכח דהי' לאחר החורבן עכ"ד הנחמדים וא"כ כיון שגם מעשה הנזכר כאן בענין קבלת פני רבו הי' בלוד הרי מוכח בפירוש דגם בזה"ז חיוב לקבל פני רבו ברגל ודלא כנוב"י עוד קשה לי על תירוץ הנוב"י דאם הי' מעשה דר"א בזמן שביהמ"ק הי' קיים א"כ למה לא הלכו ר"א ור' אילעאי לירושלים לקיים מצות ראי' ולאכול שלמי שמחה והאיך שבתו בלוד ואם גם נדחק שאירע טומאה וכדומה לר"א שלא הי' אפשר לו להתראות פנים בעזרה מ"מ קשה על ר' אילעאי שכפי המבואר בש"ס הי' דר במקום רחוק מר"א והאיך הלך לקבל פני רבו בלוד ועזב מלקבל פני השכינה בירושלים וצריכין לומר שגם לו אירע איזה טומאה וידע בביתו שגם לר"א אירע איזה טומאה וזה ודאי דוחק גדול א"ו נראה ברור שזה המעשה היתה לאחר חורבן הבית ומוכח דגם לאחר חורבן הבית החיוב לקבל פני רבו ברגל: