משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
ששון ויקר · אות א
איתא במס' סוטה י"ד דרש ר' שמלאי התורה תחלתה גמ"ח וסופה גמ"ח תחלתה גמ"ח דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם וסופה גמילות חסדים דכתיב ויקבור אותו בני. עוד איתא שם א"ר חמא א"ר חנינא מאי דכתיב אחרי ה' אלקיכם תלכו וכי אפשר לו לאדם להלך אחר שכינה והלא כבר נאמר כי ה' אלקיך אש אוכלה הוא אלא הלך אחר מידותיו של הקב"ה מה הוא מלביש ערומים דכתיב ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אף אתה הלבש ערומים הקב"ה ביקר חולים דכתיב וירא אליו ה' באלוני ממרא אף אתה בקר חולים הקב"ה ניחם אבלים דכתיב ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו אף אתה נחם אבלים הקב"ה קבר מתים דכתיב ויקבור אותו בגי אף אתה קבור מתי' י"ל שבכוונה גדולה הזהירו חכז"ל לקיים מצות באופן שמקיים הקב"ה כי אם אדם עושה גמ"ח עם חבירו כדי להתנאות בעיני הבריות להתכבד בו או שמצפה לתשלום גמול זה אינו חשוב גמ"ח ועיקר המצוה שיעשנה באופן שלא יודע לשום אדם שעשאה ולא יקרא שמו עלי' וזה יש ללמוד מהקב"ה שהוא קבר את מרע"ה ולא כתב בתורתו על שמו רק סתם ויקבור אותו בגי באופן שלא נודע מזה כלל מי קברו ונכתב זה להורות מוסר לבני אדם וללמדם דעת האיך יקיימו מצות גמ"ח ולכך אמר מה הוא קבר מתים דהיינו באופן שלא החזיק טובה לעצמו והעלים את שמו אף אתה קבור מתים בענין זה שתעשנה לש"ש מבלי שום פני' אמנם לפי"ז צ"ב למה בגמ"ח שבתחלת התירה כתיב בפירוש ויעש ה' אלקים לאדם ולאשתו כתנות עור ונראה שגם זה נכתב ללמדינו מוסר ושם אדרבה יותר טוב ורבותא גדולה במה שנכתב בפירוש בשנתבונן כי באמת קודם החטא לא הי' צריכים אדם ואשתו למלבושים כלל כי לא הי' ערוה בעולם וכדכתיב וילכו ערומים ולא יתבוששו ורק על שעברו על מצות ה' ידעו כי ערומים הם והוצרכו למלבושי' ואעפי"כ ריחם הקב"ה עליהם ועשה להם כתנות עור וילבישם והיש גמילות חסד יותר מזה שהוא הזהירם והם עברו על אזהרתו ובשביל שעברו נעשו ערומי' והוצרכו למלבושים אעפי"כ לא מנע חסדו מהם ומזה ילמוד האדם שגם אם אירע שחבירו הרע נגדו ומתוך אותו רעה נצמח לחבירו שצריך לגמילת חסד אעפי"כ בל ישיב ידו ממנו מהושיע אותו ולזה נכתב שהשי"ת אשר נגדו חטאו באותו ענין שעי"ז נעשו ערומים הוא בעצמו עשה להן כתנות עור וילבישם ולזה יפה אמרו מה הוא מלביש ערומים אף אתה באופן זה תלבש ערומי':