משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות קח
בישעי' נ"א בפסוק כי נחם ה' ציון נחם כל חרבותי' וגומר ויל"ד דהול"ל בלשון עתיד ינחם ולא בלשון עבר ובפרט שבסוף הפסוק אמר הכל בלשון עתיד, י"ל עפ"י שהביא בסדורו על שבת שורש אי ענף כ' בשם הרמב"ן בעת שעלה לארץ הקדושה ומצא שם בני אדם יושבי' בה והכל נאה ומסודר אמר שזה הבטחה גדולה על גאולה העתידה וישא משלו לאשה מניקת שדרה בכפר יחידית עם כושים ואירע שנחלה ולדה עד שלא הי' אפשר לו לינק. והאשה מאחר שיודעת שלאחר שיעברו איזה ימים יתרפא התינוק ויהי' צריך לו לחלב אמו, ואם בנתים לא תניק היא איזה ולד ייבשו דדי' מה עשתה לקחה ילד אשה כושית והניקה אותו כדי שמיד שיתרפא בנה ימצא מוכן חלב אמו, לא כן אם מת בנה אז אדרבה תעשה כל הפעולות שייבש חלבה. ומאחר שראינו כי גם אחרי גלות ישראל מארץ הקדושה עוד הארץ מוציאה פירותי' לערביים הללו עובדי ע"ז מזה ראי' שבטוחה שבמהרה תצמח רפואה להבן יקיר ולכך נתנה חלבה גם לילד הכושי כדי שיהי' מוכן ומזומן לבנה מיד שיתרפא ע"כ וז"כ הפסוק כי נחם ה' ציון פירוש בזמן העבר בעת שגלו ישראל מעל אדמתם וניחם כל חרבותי' שגם בעת חורבנה ניחמה ומוציאה פירות זו ראי' ברורה כי עוד ששון ושמחה ימצא בה תודה וקול זמרה וזו נחמה אמיתית שהבן עדיין חי וסופו להתרפא: