משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות קג
הפטרת שבת חוה"מ בעניני תחיית המתים עיין בחלק תשועה בישראל אות פ"א ואות פ"ב ואות ק"י ואות קי"א ואות קי"ב. קד) בישעי' מ' בפסוק נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם ויל"ד על כפילות הלשון נחמו ובילקוט איתא שאמרו ישראל רבינו ישעי' שמא אין אתה מנחם אלא אותו הדור שנחרב ביהמ"ק בימיו אמר להם חייכם לכל הדורות באתי לנחם אמר אלקיכם אין כתיב כאן אלא יאמר אלקיכם. והוא תמוהא האיך עלה על דעתם שלא ינחם רק אותו הדור שנחרב הבית בימיו. י"ל הנה בעינינו ראינו שגם אם יארע לאדם צער גדול ברבות הימים הכל נשכח ולאחר איזה שנים מתנחם על הרעה ובאמת אנו רואים הפלא ופלא שזה אלפים שנה מאת שנחרב בית תפארתינו ועדיין ישראל קדושי' מתגוללים בעפר מתאבלים ומצטערים על חורבן ביהמ"ק ושופכים דמעות כמים. אמנם הטעם לזה עפ"י מה שאמרו חכז"ל בילקוט עה"פ ויקומו כל בניו וכל בנותיו לנחמו וימאן להתנחם כי על המת נגזר שישתכח מן הלב אבל אין אדם מקבל תנחומין על החי ולכך כיון שתקותינו חי וקים ולבינו אומר לנו שעוד ישבו זקנים וזקנות בשערי ירושלים לכך אי אפשר לנו להתנחם שאין מקבלין תנחומין על החי. ולפי"ז יובן כוונת ישראל בשאלתם שאמרו לישעי' אפשר שדברי הנחמה אינן אלא לאותו הדור שנחרב ביהמ"ק בימיו והרגישו בצרות שבאו עליהן אבל לא לדורות הבאים אחריהם כי אלו לא יצטרכו כלל לדברי נחמה כי ישכחו אבלם ולא יצטערו על חורבן ביהמ"ק לזה הבטיח אותם ישעי' שכל זמן שיהי' ישראל בגלות אפי' אם יאריכו ימי הגלות אלפים שנה יצטרכו תמיד לדברי נחמה כי יתאבלו לעולם לפי"ז אין לך נחמה גדולה מזו שמזה עצמו שאנו רואים שכבר עברו קרוב לאלפים שנה מעת שנחרב הביהמ"ק ועדיין צריך הקב"ה לקרא אלינו "נחמו עמי" שלא נמצא דוגמת' בכל העולם שיתאבל איש אלפים שנה על איזה דבר ולא יתנחם ועכ"ח צריכין לומר שהוא מטעם שאין מקבלין תנחומין על החי אם כן ברור הוא שעוד ישוב ויגאלנו גאולת עולם. וז"כ הנביא "נחמו" פירוש זה הוא עצמו לכם לנחמה גדולה שנחמו עמי יאמר אלקיכם אמר אלקיכם אין כתיב כאן אלא יאמר אלקיכם שבכל הדורות יקרא הקב"ה עליכם נחמו עמי וזה ראי' ברורה שעתיד לגאול אתכם ולכך אין אתם יכולים לקבל תנחומין על החי וא"כ זה עצמו שאומר נחמו הוא עצמו הנחמה שתתנחמו בו ועיין לעיל אות כ"ז: