משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות פא
במס' ברכות י"ז ר' יוחנן כד הוי מסיים ספרא דאיוב אמר הכי סוף אדם למות אשרי מי שגדל בתורה ועמלו בתורה ועושה נחת רוח ליוצרו גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב ועליו נאמר קהלת ז' טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו. ויל"ד דלמה כפל לומר שגדל בתורה ועמלו בתורה שנראה דבר אחד. ועוד למה הוסיף ו' ועמלו הול"ל ועמל בתורה כמו שאמר שגדל בתורה. ועוד יל"ד על כפילות הלשון גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב וגם יש לדקדק היכן מרומז בקרא "דטוב יום המות" שגדל ונפטר בשם טוב ועיין במהרש"א שנדחק שזו שאמר ויום המות מיום הולדו קאי על הא שאמר לפני זה טוב שם משמן שהפירוש שהי' לו זה השם טוב מיום הולדו וי"ל ונקדים מה דאיתא במסירה ב"פ ויחזו חד ויחזו את אלקים ויאכלו וישתו ואידך איכה ב' ויחזו לך משאות שוא, ופירש בעל הטורים כי ע"י אכילה ושתי' שנתנו להם אמרו נביאות שקר. ואני מוסיף על דבריו שקאי גם על הנאמר לפני זה ולא גלו עונך כי אנו רואים גם בדורינו בנביאי השקר שאין עומדין בפרץ ליסר את העם ולהוכיחם כשעושים עבירה כי יראו לנפשם שעי"ז יתמעטו הכנסותיהם וכבודם ועי"כ הם מחניפים את הרשעים ובעוה"ר ע"י זה תפוג תורה והאמת נעדרת וזו כדי שיאכלו וישתו ויהי' פרנסתם מרובה לכן ויחזו לך משאות שוא מעלימין עין מכל העבירות. ולא כן מצינו בתנאים הקדושים לרבה סני לי' כולא פומבדיתא משום דמוכח להו. שבת קנ"ב אמנם הם לא חששו על צערם ועל כבודם כי כל מגמתם לעשות נחת רוח ליוצרם ולהרבות בכבוד שמים. והנה אנו רואים שהגדולים אלו לפי גדלם בתורה וצדקתם הי' כל העולם מכבדים ומנשאים אותם ואם אעפי"כ יש להם לפעמים צער ועמל הוא בשביל התורה לפי שהם עומדים בפרץ להסיר כל מכשול וזו הכוונה אשרי מי שגדל בתורה דהיינו שנתגדל בתורה והי' ראוי' להם לחיות חיי נחת מכובד מכל אדם הם אדרבה "ועמלו" מה שיש לו עמל ותלאה מבני אדם הוא רק "בתורה" בשביל התורה לפי שמוכיח את העולם ומקנא קנאת ה' צבאות ועושה נחת רוח ליוצרו ולכך מוותר על כבודו כדי להרבות כבוד שמים ומה שסיים גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב יתבאר עפ"י מה שפרשתי באות שלפני זה לא ירד אחריו כבודו שכבוד שאר אנשים הוא רק כל ימי חייהם אבל כבוד התורה הוא גם לאחר מותם וז"ש גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב. כי הכבוד ראוי' להם לעצמם בשביל תורתם ומעשיהם הטובים והביא ראי' לזה מפסוק טוב שם משמן טוב דאיתא במדרש שאפי' השמן טוב שיש לו ריח טוב אם יתנו אותו על מת יסריח אבל זה השם טוב נשאר גם למת וזה שאמר טוב שם משמן טוב כי שמן הטוב אבד ריחו כשנתנו אותו על מת אבל השם טוב נשאר גם למת וזו ראי' נכונה למה שאמר שנפטר בשם טוב כי כבודו לא יאבד אחרי מותו: