משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות ס
בפ' חיי שרה בפסוק ותמת שרה בקרית ארבע הוא חברון בארץ כנען ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה, ודקדק האלשיך הקדוש לאיזה תכלית ספרה תורה מקום מיתתה. ועוד צריך טעם דכתיב ולבכתה בכ"ף קטנה ועיין בבעה"ט שכתב בשביל שהיתה זקינה בכה מעט. וגם מדקדקים לספד לשרה ולבכתה משמע שהוצרך לספד כדי שיכול לבכות, ובפרקי דר"א שאלו מהיכן בא ואמרו מעקידתו של יצחק בא וצ"ב איזה נ"מ לזה שהספידה שבא מהעקידה. וי"ל דחכז"ל אמרו ב"ב קמ"ז דלהכי כתיב בדוד שכיבה ולא מיתה משום שהניח בן כמותו לא נקרא מת ומעתה יש לתמוה למה כתיב בשרה ותמת שרה הא הניחה בן כמותה הוא יצחק אבינו, וצ"ל כי כמה מצות שאינן נוהגות רק בנשים ולענין זה לא הי' לה מי שישלים אותה. אמנם גם זה ליתא דהא לאחר שחזר אברהם מהעקידה נתבשר לו שנולדה בת זוגו של יצחק וא"כ גם לענין מצות הנשים הי' לה תשלומין. אמנם כל זה ידע אברהם אבל אנשי קרית ארבע שלא ידעו עוד מזה הם חשבו שרה למתה, ומעתה יובן כי לכך לא הרבה אברהם בבכי כי הניחה בן כמותה וגם מאחר שבא מהעקידה ובדרך זה נתבשר לו מלידת רבקה וידע שיהי' לשרה גם תשלומין בעניני נשים וא"כ אינה חשובה כמתה וז"כ הפסוק ותמת שרה בקרית ארבע פירוש בקרית ארבע חשבו ששרה מתה אבל ויבא אברהם אמרו חכז"ל מעקידתו של יצחק בא ושם נתבשר לו מלידת רבקה וידע האמת כי לא מתה שרה ולכך לספד לשרה ולבכתה הוצרך לעורר עצמו לבכי ע"י הספד: