משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות מד
באיכה א' בפסוק כל עמה נאנחים מבקשים לחם נתנו מחמדיהם באכל ויל"ד דבי"ת באכל אינו מובן וי"ל עפ"י מה שפירשו בספה"ק בשם הבעש"ט זי"ע הפסוק בתהלים ק"ז רעבים גם צמאים נפשם בהם תתעטף כי בכל דבר שבעולם יש ניצוץ קדוש והוא חיות הדבר ע"ד שנאמר ואתה מחי' את כולם ולכך ימצא הרבה פעמים שאדם רעב למאכל וצמא למשקה והוא בדמיונו חושב שהוא רעב וצמא והאמת הוא שיש באוכל ההוא או המשקה ההוא ניצוץ קדוש השייך לשורש נשמתו ולכך נפשו מתאות לדבר הזה לתקנו ע"י ברכה ואכילה בקדושה וז"ש רעבים גם צמאים והטעם לזה כי נפשם בהם תתעטף עכ"ד, וזו כל עמה נאנחים מבקשים לחם פירוש שהם מלא צער ויגון באופן שאם הי' לאדם אחר צרות כאלה לא הי' תאב לאכול וכמעט לא הי' אפשר לו לאכול וא"כ יפלא כי כל עמה נאנחים ואעפי"כ מבקשים לחם ותירץ כי נתנו מחמדיהם "באכל" פירוש בתוך האכל ניתן בו ניצוץ קדוש השייך לשורש נשמתם ולכך הם מבקשים לחם "להשיב נפש" כדי להשיבו לקדושה מה שהוא שייך לנפשו: