משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות כו
בירמי' י"ד בפסוק מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא י"ל עפ"י מה שפירש בס' לוחות העדות הגמרא שהקשה על הא דכתיב מזמור לדוד בברחו מפני אבשלום בנו קינה לדוד מבעי' לי' ומשני כשאמר הקב"ה הנני מקים עליך רעה מתוך ביתך סבור הייתי עבד או ממזר יהי' אבל עכשו שבני קם עלי סתם בן חס על אביו לכך אמר מזמור שברח מפני בנו. והתמיהא מבוארת שהרי ראה שזה הבן אינו חס על אביו ותירץ כי יש שני מיני יסורים האחד הוא טוב שהן באים בהשגחה לכפרת עונותיו כי אלו הם הטובה השלימה לנפש שעל ידיהם תנוקה נפשו מן החטא והשני הוא שלא בהשגחה רק אדרבה הקב"ה מסתיר השגחתו ממנו ומניחו למקרי הזמן וכמו שאמר קין ומפניך אסתר והי' כל מוצאי יהרגוני ואלו היסורים אין מכפרים. והנה אם היסורי' הם בדרך הטבע אז אפשר לומר שהסיר הקב"ה השגחתו ממנו והניחו למקרי הטבע ורגיל להיות בדרך העולם שבאים יסורין כאלו על אדם. אבל אם היסורים הם למעלה מדרך הטבע אז ודאי הם באים מהשגחת ה' לכפר עונותנו כי אלו הניחו למקרי הטבע לא הי' באים עליו אלו היסורים וזו שאמר דוד שהי' ירא שירדפנו עבד או ממזר כי אלו בטבעם רעים הם ואז לא יתכפרו עונותיו ביסוריו אבל כעת שבנו רודפו שהוא שלא כדרך הטבע דסתם ברא חס על אבא וא"כ ודאי בא לו זה בהשגחה מאת ה' לכפר עונותיו ולכך שמח ואמר מזמור עכ"ד. לפי"ז יש לומר כי ישראל מקבלים באהבה יסורים רק אם יודעים שהם באים לכפר עונותיהם ויחזרו בתשובה עי"ז ושב ורפא להם אבל אם באו מכות ויסורין על ישראל ואין איש שם על לב להתעורר בתשובה א"כ נראה שאין היסורין באים בהשגחה רק בהסתר פנים ואינן מכפרי' זה יכאב לבם מאד וז"כ הכתוב מדוע הכיתנו ואין לנו מרפא בשלמא אם היסורים הי' מכפרים עלינו והי' מרפאים אותנו היינו מקבלים אותם באהבה אבל תלונותינו שהמכות אין מרפאין אותנו מזה נראה שבאו רק דרך עונש ולא לכפרה: