משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
שערי ציון · אות טז
בפ' בחקתי בפסוק והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם ויל"ד דתיבות אף אני כמיותרין וי"ל שבא הכתוב להורות לנו רחמי אבינו שבשמים על בניו כי גם אם ירבו לחטוא ויצטרך להענישם בכל זה יכאב לבו ובכל צרתם לו צר וז"ש ויסרתי אתכם "אף אני" כביכול נוטל חלק ביסורים של ישראל כי גם בעת שיחטאו לא זז מלחבב אותם: ובדברינו יש לפרש הקרי והכתיב בפסוק בכל צרתם לו צר עפ"י שפרשתי מה דאיתא בשוחר טוב הובא בילקוט כאן עה"פ אם תמצאו את דודי מה תגידו לו שחולת אהבה אני וז"ל איני לא חולי מעים ולא חולי ראש ולא חולי עינים רק חולת אהבה כי הנה ישראל קדושים הגם שהם סובלים יסורים גדולים בגולה אעפי"כ אין צועקים לישועה רק ע"ד כבוד שמו הגדול. והנה על זה שישראל הם מחוסרי פרנסה כי קטן יעקב ודל אמר איני חולי מעים שהגם שחסר להם לחמם אינו חולין עבור זה. והנה עוד יותר קשה מזה שישראל הולכין בקדקוד כפוף לפני שונאי ישראל ונכנעים תחתיהם וע"ז אמר איני חולי ראש שהגם שהולכים בקדקוד כפוף אין חולין על זה, ועוד יותר קשה מזה אם להם יחסר לחמם ורואים בשונאי ישראל שהם יושבים בשלוה וע"ז אמר איני חולי עינים שהגם שרואים שונאי ישראל בשלוה אעפי"כ אין חולין על זה רק על זה הם חולים על שרואים חילול שמו הגדול וזו חולת אהבה אני. וז"ש בכל צרתם הגם שיש להם צרות הרבה לא צר אין מרגישין זה ומה הן מרגישין כי לו צר על כי לו כביכול צר: