משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות צט
בתהלים פ"ה בפסוק נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה, אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך שובינו אלקי ישעינו והפר כעסך עמנו. י"ל עפ"י משל לאחד שהי' לו אוהב נאמן ולפני מותו ביקש שישגיח בעינא פקיחא על בנו יחידו הנשאר אחריו. והנה בעת שהגדיל הנער עמד זה האוהב באמונתו והלוה להנער סך מעות שישא ויתן בהם ולא ארכו הימים והפסיד הנער כל הממון כי לא הי' בקי עוד בטיב משא ומתן ולוה לו פעם שנית והפסיד גם זה כן הוכפל הדבר הרבה פעמים עד שבא הנער אל אוהבו של אביו והתחנן לפניו מה קצי כי תאריך לי הלא אני נעשה תמיד בעל חוב יותר אם תרצה לעשות עמדי חסד הורני דרך זו אלך כדי שיהי' באפשרותי לפרנס את עצמי והנמשל כי ישראל חוטאים והקב"ה מאריך להם אף בזכות אבותם אבל אין תכלית בזה כי עד מתי נרבה בחובות ולמה נמתין עד שתתמלא הסאה ח"ו לכן בקשתינו מהקב"ה שיעורר לבבינו לאהבה אותו ולתקן מעשינו ולשלם חובותינו וז"ש נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה מבלי הביט בהם אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך דהיינו שאתה מאריך אף לנו אין זה נחמה לנו שובינו אלקי ישענו והפר כעסך עמנו שיתבטל לגמרי הכעס "עמנו" דהיינו מכחינו ע"י שנתקן מעשינו: