משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות סא
ברכות ל"ג פריך אטו יראה מילתא זוטרתי היא ומשני אין לגבי משה מילתא זוטרתי היא, וצ"ב וי"ל באות נ"ט ביארתי דלכאורה שאלת הש"ס תמוהא דכמעט הוא טבע כל הברואים אימת הגבור על החלש והאיך לא יירא ויפחד בו"ד ממלך גדול ונורא. ונראה שקושית הש"ס הי' על מה שדרש רע"ק פסחים כ"ב את ה' אלקיך תירא לרבות ת"ח שצריך לירא גם מת"ח וזו באמת דבר קשה לבקש מהאדם שיפחד ויירא מבו"ד כמוהו והנה כאן ג"כ כתיב ליראה "את" ה' אלקיך שבא לרבות יראה מפני הת"ח ולזה הקשו אטו יראה מילתא זוטרתי היא כי בודאי מאוד יקשה על האדם להיות ירא מפני בו"ד. אמנם באמת הלא ראינו כי כל מי שהי' עומד לנגד משה רבינו מת במיתה משונה וא"כ אז בימי משה רבינו הי' באמת מילתא זוטרתי לירא מהת"ח וכיון שכבר הורגלו ישראל אז לירא מפני רבם יעשה להם כטבע שני ומעשה אבות ירשו בנים לירא מפני הת"ח וזו שתירצו אין לגבי משה מילתא זוטרתי פירוש כשיש לישראל מנהיג כמשה רבינו אז גם יראת הת"ח מילתא זוטרתי היא סב) ישעי' י"ב בפסוק ואמרת ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי ישוב אפך ותנחמני ויל"ד דפתח בלשון נוכח "אודך" ואח"ז אמר בלשון נסתר "ישב" ומסיים "אפך" בלשון נוכח. ועוד צ"ב אומרו בי יותר הי' צודק אותי וגם להבין מה דאיתא בתרגום אודי קדמך ה' ארי על דחבית קדמך הוי רוגזך עלי דהיכן נרמז בכתוב דברי התרגו'. י"ל דהנה אם חטא אדם ונענש ביסורין אם מצדיק עליו את הדין ואמר צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא ברכות ה' ובודאי חטאתי גרמו כל אלה ועונותי מנעו הטוב ממני זה ההודאה עצמו משיב חרון אף ה' ממנו וכמו שאמר ירמי' ב' הנני נשפט אתך על אומרך לא חטאתי אבל מיד שמודה האדם ומתודה על חטאו סר המשפט ממנו ונהפך לרחמים וז"כ הפסוק אודך ה' מלשון הודאה "כי אנפת" שאם אנפת עלי "בי" בי תלוי הסיבה כי עונותי גרמו אלה לחרות אפך עלי וכפירוש התרגום ומיד שוידה כי צדיק ה' "ישוב אפך" פירוש זו ההודאה משיב אפך ממני ותנחמני וקאי ישוב על אודך שהוידוי ישוב אפך ממני ויהפכו לרחמים: