משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות נא
במס' ב"ב דף קי"ט אמר רבי חידקא שמעון השקמוני הי' לי חבר מתלמידי רע"ק וכך הי' שמעון השקמוני אומר יודע הי' משה רבינו שהמקושש במיתה אלא שלא הי' יודע באיזה מיתה וצריך ביאור למה עשה הקדמה בזה שהי' מתלמידי רע"ק ונלע"ד דהנה הגאון בעל שאגת ארי' פירש הפסוק וימצא איש מקושש עצים במדבר דלכאור' קשה למה הוצרך לומר במדבר דהרי כל ישראל היו אז במדבר ותירץ עפ"י שהקשו תוס' פסחים מ"ו דמאחר דאמרינן הואיל אם כן יתבטלו כל מלאכות שבת דנימא הואיל וחזי לחולה שיש בו סכנה ותירצו דחולה שיש בו סכנה לא שכיח ולפי"ז קשה לר"א דס"ל שבת קכ"ט כורתין עצים לעשות פחמי' לעשות כלי ברזל למילה למה הי' המקושש עצים חייב מיתה נימא הואיל וחזי לעשות הפחמי' לעשות כלי ברזל למילה דהא אמרו בש"ס זבחים פרק כל התדיר דמילה שכיח ותירץ דהא אמרו חכז"ל יבמות ע' דבמדבר לא מלו ישראל את בניהם וא"כ אין מקום לומר הואיל ושפיר נתחייב מיתה וז"ש לפי שהי' מקושש עצים במדבר לכך נתחייב מיתה אבל במקום אחר לא הי' חייב מיתה דהוי אמרינן הואיל וחזי לעשות כלי ברזל למילה עכ"ד והנה לכאור' יש לפקפק בזה דהא אמרו חז"ל בספרי עה"פ כי שמרו אמרתיך ובריתך ינצורו ששבט לוי מלו את בניהם גם במדבר והובא שם ברש"י עה"ת דשבט לוי מלו במדבר ואולי ס"ל דכיון דרק שבט אחד מלו את בניהם לא חשיב שכיח ועכ"פ ראינו דלשיטת ר"א הי' מקו' להסתפק שיהי' פטור לגמרי ממיתה אם נימא הואיל וא"כ לשיטת ר"א הי' אפשר לומר שספיקו של משה רבינו הי' אם חייב המקושש מיתה או לא אמנם מבואר בש"ס כי רע"ק חולק על ר"א וס"ל דמכשירי מצוה אין דוחין את השבת ולשיטתו עכ"ח צריכין לומר שלא נסתפק משה רבינו אם חייב המקושש מיתה דהא כבר נאמר מחללי' מות יומת אלא שנסתפק באיזה מיתה יומת וזו שהקדי' רבי חידקא שהי' שמעון השקמוני מתלמידי רע"ק דס"ל דמכשירי מצוה אין דוחין את השבת ולכך אמר יודע הי' משה רבינו שהמקושש במיתה אלא שלא ידע באיזה מיתה ימות אבל אי לא הי' מתלמידי רע"ק שפיר הי' אפשר לומר שנסתפק אם חייב מיתה כלל אע"ג שנאמר מחללי' מות יומת דאפשר הוא פטור מטעם הואיל. ועוד יותר פשוט י"ל דהא נחלקו בזה תנאים אם אמרינן הואיל וא"כ י"ל שבזה נסתפק מרע"ה אם אמרינן הואיל ופטור: