משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות מד
בתהלים צ"ט ועז מלך משפט אהב אתה כוננת מישרים משפט וצדקה ביעקב אתה עשית וצריך ביאור חיבור וקישור שהקב"ה אוהב משפט וכונן משרים ובפרט סיום הפסוק אתה עשית צ"ב. וי"ל ידוע הפלפול שבין ישראל לאביהם שבשמים שישראל אומרי' השיבנו ה' אליך ונשובה סוף איכה והקב"ה אומר שובו אלי נאם ה' צבאות ואשוב אליכם זכרי' א' ג'. והענין הוא כי ישראל טוענין מאחר שהקב"ה שומר תורתו כמבואר בירושלמי ומחויב לקיים מה שכתב בתורתו עזב תעזב עמו ולכך ישראל מבקשים מהקב"ה שיקים אותם מעפרן וישיבם אליו והקב"ה משיב כי הדין הוא עזב תעזב "עמו" דהיינו אם הבעלים עשו כל מה שביכלתן ואי אפשר להם להקי' מעצמן אז החיוב לעזור אותן אבל אם ישבו הבעלים מן הצד ואומרי' עליך המצוה לפרוק ולטעון אינו מחוייב לעזרן כדאי' ב"מ ל' והקב"ה היודע משקל כל כוחות משיב שעדיין לא עשו ישראל כל מה שבכחן לעשות ולא חל עליו ית' חיוב המצוה עזוב תעזוב עמו לכך משיב שובו אלי מקודם צריכין אתם לעשות כל מה שביכלתם לשוב אלי ואח"כ אם לא הי' לכם כח אז ואשוב אליכם לעזור אתכם. והנה אמרו במדרש שהקב"ה מתנהג עם האדם כמו שהאדם עצמו מתנהג וע"ז נאמר ה' צלך כמו שהצל עושה כל מה שהאדם עושה כן גם הקב"ה מתנהג עם כל אדם כפי מידתו. ולפי"ז אם ישראל יעשו לפנים משורת הדין ויעזרו את חבריהם ולא ידקדקו אם הי' בכחו לעזור את עצמו וכן בענין הצדקה שלא ידקדקו אם העני הי' יכול לעשות מלאכה אז גם הקב"ה יעשה עמהם לפנים משורת הדין ויעזרם ויקימם ולא ידקדק אם הי' בכחם לעמוד מעצמם ופירשו חז"ל ב"מ ל"ה הפסוק ועשית הישר והטוב שיעשו לפנים משורת הדין. ולפי"ז יובן כוונת הפסוק "ועז מלך משפט אהב" מאחר שעזו של מלך הוא המשפט ואתה אוהב את המשפט וא"כ יש לתמוה על כי אתה כוננת "מישרים" שהוא הישר והטוב שכוננת בישראל שיעשו לפנים משורת הדין. וע"ז משיב "משפט וצדקה "ביעקב" אתה עשית" פירוש אתה עשית תמיד עם יעקב כמו שיעקב מתנהג אם הי' נהוג ביעקב משפט התנהגת עמו במשפט. ואם הי' נהוג ביעקב צדקה צדק משלך ותן לו אז גם אתה התנהגת עמו בצדקה ולכן מאחר שרצונך להתנהג עם בניך לפנים משורת הדין לכן אעפ"י שמשפט אהב אתה כוננת מישרים בישראל. וכן דרשו חכז"ל ר"ה י"ז למי נושא עון למי שעובר על פשע: