משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות מא
או יאמר ויתישב גם לשון "חשבונו של עולם" וגם לשון הגמרא שם במס' ב"ב ע"ח ונירם אבד חשבון ונירם אומר רשע אין רם אבד חשבונו של עולם וצריך ביאור למה דוקא המתגאה שאומר אין רם אבד החשבון וי"ל דמהרש"א מכות כ"ג דייק בח"א לשון הגמרא נמנו וגמרו טוב לאדם שלא נברא משנברא מה זה הלשון נמנו. ופירש כי נראה בחוש שעוה"ז הוא רחוק משכר וקרוב להפסד כי ע"י שס"ה עבירות יכול לאבד חלקו לעוה"ב וע"י רמ"ח מצות יכול לקנות לו עוה"ב וא"כ לפי החשבון העוה"ז יותר עלול להפסד מלשכר וז"ש "נמנו" שמנו המ"ע והל"ת וע"כ גמרו טוב לאדם שלא נברא משנברא:
והנה הגאון ר"ר שמעלקא זצוק"ל מניקלסבורג דחה דברי המהרש"א עפ"י מה שאמרו חכז"ל בקדושין ל"ט דמחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה ומחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה למעשה וא"כ המ"ע הם תצ"ו והל"ת הם רק שס"ה. ולפי"ז יובן כי לולא המחשבה לא הי' יודעין חשבונו של עולם הכוונה שלא הי' יודעין תכלית בריאת עוה"ז כי אם נבא לחשבון נמצא שהוא רחוק משכר וקרוב להפסד אבל על ידי המחשבה נתגלה חשבונו של עולם וז"ש "באו ונחשב" דהיינו במחשבה ועי"ז חשבונו של עולם יתגלה לנו תכלית בריאת העולם ויהי' החשבון קרוב לשכר ורחוק להפסד. והנה אמרו חכז"ל סוטה ה' כל המתגאה כאלו עובד ע"ז כתיב הכא תועבת ה' כל גבה לב וכתיב התם ולא תביא תועבה אל ביתך ופי' בס' יע"ד שהכוונה עפ"י מאמר חכז"ל בקדושין שבע"ז הקב"ה מצרף מחשבה רעה למעשה ולכך אמרו שהמתגאה הוא כאלו עובד ע"ז כמו שבע"ז הוא נענש על המחשבה כן גם בגאוה וז"ש כתיב הכא תועבת ה' כל "גבה לב' דייקא הרי שנתפס בגאוה גם על המחשבה שבלב. ולפי"ז יובן שמי שמתגאה א"כ תמיד הוא חוטא במחשבה אצלו אבד חשבונו של עולם וז"ש ונירם הרשע שאומר אין רם אבד חשבונו של עולם כפי' המהרש"א שהבאתי: