משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות לט
בתהלים ק"ב בפסוק פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם ויל"ד שפתח בלשון יחיד ומסיים בלשון רבים ובזוה"ק פ' ויחי מיישב כי תפלת צבור אינה נמאסת ואין מדקדקין בה כ"כ אבל כשאדם מתפלל יחידי אז חוקרין ודורשין על המתפלל ועל התפלה בכל מיני דקדוק ואם לא נמצא שלם ויפה לא נתקבלה התפלה וז"ש פנה אל תפלת הערער דהיינו לתפלת היחיד הוא פונה לבדוק אחרי' אם היא כהוגן ולא בזה את תפלתם אבל תפלת ציבור אינה נמאסת בכל ענין שתהי'. ואני הוספתי דיש לפרשו גם לטובה כמו שמצינו רוב פעמים ופניתי לטובה וכן הוא בסליחות בלשון תפלה פנה אל תפלת הערער. והוא דכל זה אם יש לו ביה"כ בעירו ואינו נכנס שם להתפלל שהוא מבזה המקום המקודש אבל אם אדם דר יחידי בכפר או שהוא חולה ואינו יכול לכנס לביה"כ אז בודאי גם לתפלת יחיד אינו מדקדק לבדוק אחרי' ומקבלה וז"ש פנה אל תפלת הערער דהיינו שהוא פונה גם אל תפלת היחיד לקבלה אבל בתנאי "ולא בזה את תפלתם" זה שאמר ולא בזה קאי על הערער שזה היחיד לא ביזה את תפלת רבים אז הקב"ה מקבל גם תפלת היחיד: