משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
עשרת הימים · אות לג
בספר כסא רחמי' פי"ב באבות דר' נתן מביא שאמרו חכז"ל עה"פ אין שלום אמר ה' לרשעים ישעי' ל"ג מכאן שהקב"ה אוהב את הרשעים וצ"ב וי"ל דהנה החילוק בין מי שעובר עבירה מחמת תאוה שלא הי' אפשר לו לכבוש תאותו אבל מאמין בה' ותורתו ויודע שהוא עשה עולה לבין החוטא מחמת שהוא מין ואפיקורס כי החוטא מחמת תאוה בעברו את העבירה הוא מתעצב לאחר המעשה כי יודע הוא שעשה עולה ומה לו עתה בהנאה שעברה ואמרו חכז"ל רשעי' מלאי' חרטות ולא עוד אלא שגם בשעת מעשה העבירה אינו נהנה ממנה הנאה גמורה כי לבו אומר לו שהוא עושה עול ומעורב עצב בשמחתו והנאתו לא כן המין והאפיקורס שאינו חוזר בתשובה אפי' כשעומד בפתחו של גיהנם ואינו מתעצב לעולם על שעבר עבירה ואדרבה כל מחשבותם לזה הרג בקר ושחוט צאן כי מחר נמות ודרשו חכז"ל ע"ז במס' שבת ל"א הפסוק כי אין חרצבות למותם ובריא אולם שאין חרדין כלל מיום המיתה ולפי"ז שאם מלמדין זכות על הרשע שלא חטא מחמת מינות רק מחמת תאוה ועשאה בעצב ולא נהנה ממנה הנאה גמורה ולבו מלאה חרטות היא טובה גדולה להם והנה על ענין זה אמר תהלים ל"ח אין שלום בעצמי מפני חטאתי שכוונתו שאם גם אמת שחטא אבל הי' מלא עצבות על דברי העבירה וז"ש אין שלום בעצמי מפני חטאתי כי החרטה והעצב הכאיבו עצמיו ולפי"ז מאמר המין והאפיקורס שלום יהי' לי כי בשררות לבי אלך פירוש שלא יתעצב כלל ולא יתערב איזה חרטה או עצבות בשמחתו וע"ז נאמר לא יאבה ה' סלוח לו כי רשע כזה לעולם לא ישוב בתשובה ולפי"ז יובן כוונת הגמרא שהקב"ה מעיד על הרשעי' שאין שלום בהם בעצמותם מפני חטאתם כי הם מלאי' חרטות ויפה אמרו חכז"ל שמזה שאמר ה' אין שלום לרשעים מוכח שגם לרשעי ישראל אוהב הקב"ה כי גם שחטאו לא זז מחבבם שמעיד עליהם שלא חטאו בשמחה ולבם נשבר בקרבם על חטאתיהם ושוב מצאתי בס' ייטב פנים חלק אבני זכרון אות ל' שפירש כפירושי המאמר מנין שהקב"ה אוהב את הרשעים ועיין מה שכתבתי עוד בענין זה בחלק שערי ציון אות ק"ה: