אור ברסלב
משמרת אלעזר סוכת שלום › אות מג

משמרת אלעזר· רבי שאול בראך

סוכת שלום · אות מג

אות מב

בפרשת בהעלתך בפסוק והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם וגו' ועתה נפשינו יבישה אין כל בלתי אל המן עינינו ויאמר משה אל ה' למה הרעת לעבדך וגו' מאין לי בשר לתת לכל העם הזה כי יבכו עלי לאמור תנה לנו בשר ונאכלה ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמור מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרי' ונתן ה' לכם בשר ואכלתם לא יום אחד תאכלון וגו' עד חידש ימים עד אשר יצא מאפכם והי' לכם לזרא יען מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמור למה זה יצאנו ממצרים ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם ואם כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ויאמר ה' אל משה עתה תראה היקרך דברי אם לא. ויפלא איך הסתפק משה רבינו ע"ה ביכולת ה' ליתן להם בשר. ב' לענין מאי הוסיף ואם את כל דגי הים יאסף להם הלא מזה לא דיבר כלל הקב"ה. ג' התחילו ישראל בתלונת בשר וסיימו בדגים זכרנו את הדגה. ד' למה אמרו אשר נאכל בלשון עתיד. ה' להבין תיבת חנם ודרש חכז"ל בספרי חנם בלא מצות, צ"ב. ו' ישראל שאלו בלשון בשר וכן מרע"ה אמר מאין לי בשר וכן אמר הקב"ה ואכלתם בשר וחזר משה ואמר ואתה אמרת בשר אתן להם ולבסוף שינה לשונו ואמר הצאן ובקר ישחט להם למה לא אמר כמו שאמר לעיל מאין לי בשר לכל העם הזה ושינה לומר צאן ובקר. ז' למה הענישם הקב"ה שיאכלו עד חודש ימים מה מדה כנגד מדה יש בזה. ח' צריך ביאור מה כונתו באמרם "אין כל". ט' דקדק האלשיך למה אמרו נפשינו יבישה ולא אמרו גויתינו. י' קושית רש"י הרי הי' עמהם הרבה בהמות שלקחו עמהם בצאתם ממצרים. י"א קושית רש"י למה אמר משה שש מאות אלף ולא מנה גם ג' אלפים שנולדו במדבר. י"ל שאם גם רוב העולם מתאוים לאכילה ושתי' בטבע אעפי"כ צדיקים ואנשי מעשה אין אוכלים מחמת תאוה רק הנצרך להם לקיום גופם מזה נראה שאם האדם מקדש את עצמו במצות ומע"ט יזדכך גופו ולא יתאוה לתאות עוה"ז שהן הנאת הגוף וא"כ ודאי ישראל שאכלו במדבר לחם אבירים ודאי נתקדש גופם עד שלא הי' להם תאוה כלל לדברים חומרים ובמצרים הי' רגילין להיות להוטים גם אחרי מאכלים פחותים וכעת גם כי הי' להם בקר וצאן לא התאוו כלל לזה כי המן הי' מקדש אבריהם עד שבטל מהם תשוקה חומרית וגם הבשר שאכלו במדבר לא גרם להם תאוה לפי מה דס"ל לר' ישמעאל בחולין י"ז דבשר תאוה נאסר להם במדבר ורק בשר קדשים שהביאו לקרבן אל אוהל מועד מזה הי' מותר להם לאכול וא"כ בלי ספק שגם בשר קדשים שאכלו לא גרם להם תאוה מאחר שהוא קדוש בעצם ולכך הי' תלונתם שהי' רוצים שיהי' להם תאוה לאכילה כמו שהי' להם במצרים והנה האלשיך הביא בשם יש מפרשים שלכן כתיב כפול התאוו תאוה שהתאוו שיהי' להם תאוה והאלשיך הקשה על פירושם דהא הי' להם תאוה כי הם בקשו מי יאכילנו בשר ואני אומר לקיי' דברי המפרשים והוא כי הם לא התאוו לאכילת בשר רק שיהי' להם תאוה לאכילה וידעו שכל זמן שיאכלו רק דברים קדושים המן ובשר קדשים בטל מהם כל תאוה ולכך הי' תלונתם שיהי' מותר להם לאכול בשר תאוה כי עי"ז יהי' להם תאוה ותשוקה לאכילה אבל עד עתה לא הרגישו תאוה לאכילה. רק התלוננו ע"ז כי רצו שיהי' בהם תאוה לאכילה ונראה כי במקום שדיבר הכתוב מבשר קדשים שנשחט לשם קרבן הוא אומר בקר וצאן שהוא ראוי' לקרבן ובמקום שמדבר מבשר תאוה אומר סתם בשר יהי' מה שיהי' ולזה כאשר התאוו שיהי' להם תאוה אמרו מי יאכילנו בשר סתם דהיינו בשר חולין כי אז יולד בנו תשוקה ותאוה לאכילה כי זאת הבינו שדבר מצוה לא יוליד תשוקה לעניני הנאת עוה"ז ולכך הוסיפו כי במצרים עוד זמן רב קודם אכילה הי' כל מחשבותם על האכילה שיאכלו אחר זמן ולא כן עתה ומה נשתנה ועכ"ח שזה גרם כי במצרים לא אכלנו מאכל מצוה לכך הי' לנו השתוקקות לאכילה לא כן עתה שכל מאכלנו דברים קדושים ושל מצוה ולכן נאבדה התשוקה מאתנו וז"ש זכרנו את הדגה אשר נאכל פירוש הדגים אשר נאכל בזמן העתיד לבא כבר זכרנו בזמן העבר מרוב תשוקה להם וכל זה הי' במצרים לפי שהי' המאכל חנם בלא מצות ועתה נפשינו יבישה פירוש לא גופינו רק התאוה הנקראת נפש כמו אם יש את נפשכם יבישה כי אין מתאוים למאומה עד גדר "אין כל" אם אין לנו כלום נחשב בעינינו כאלו הי' לנו כל כי אין אנו מתאוים לשום דבר רק עינינו תלויות אל המן המבטל ממנו כל התאות, וכן מצאתי בס' יבין שמועה שיישב כן קושית רש"י שהלא בהמות הרבה הי' עמהם שתלונתם הי' על שנאסר להם בשר תאוה ומעתה יפה טען משה מאין לי בשר כי הלא נאסר להם עפ"י הדין לאכול בשר תאוה וע"ז השיב לו הקב"ה שיאמר להם שיתן ה' להם בשר תאוה ומדה כנגד מדה לפי שלהם לא הי' תאוה כלל והם בקשו להתאוות יתן ה' להם תאוה גדולה כ"כ עד שיראו בעיניהם שאכילת השליו ממית אותם עד אשר יהי' לזרא ואעפי"כ תהי' התאוה גדולה כ"כ שימסרו עצמן למיתה על תאות אכילת השליו ויאכלו ממנו יומם ולילה חודש ימים ומעתה יש להצדיק את מרע"ה כי טענתו היתה ממ"נ מה כוונתך במה שאמרת שתתן להם בשר הלא בשר תאוה אסרת להם ואם כוונתך שתתן להם הרבה בשר מהבהמות שישחטו לשם קרבן זה אני יודע שגם אם תתן להם כל בהמות שבעולם לא ישקוטו מתלונתם כי הם רוצים במאכל שיהי' חנם בלא מצוה ואם אולי כוונתך על בשר שא"צ שחיטה והוא כי איתא בנדרים נ"ד השולח שלוחו לקנות בשר אם אין מוצא בשר יכול לקנות דגים כי גם בשר דגים בכלל בשר יחשב אם אין כאן בשר בהמה ולזה טען מרע"ה אולי כוונתך שכיון שבשר תאוה נאסר להם הו"ל כאלו אין כאן בשר בהמה שאז גם בשר דגים בכלל בשר ורצונך ליתן להם דגים אני יודע שהם לא יסתפקו עצמם בזה כי הם מבקשים דוקא בשר בהמה ובשלמא אותן ג' אלפים שנולדו במדבר לא הורגלו עוד מעולם ולא ידעו מה זה תשוקה לאכילה הם לא התלוננו רק אותן ששים רבוא שיצאו ממצרים שכבר נסו באלה הם התאוו שיהי' להם תאוה כמו שהי' להם במצרים ומיושב קושית רש"י למה לא מנה ג' אלפים שנולדו במדבר ועוד יותר נכון עפ"י מה שכתבו התוס' ביבמות ע"א דהנולדים במדבר לא הי' נמולים ואסור להם לאכול בשר קדשים ולכך להם לא נאסר בשר תאוה וא"כ ודאי לא התלוננו מאחר שכל התלונה הי' על בשר תאוה ולהם הותר בשר תאוה וז"ש מרע"ה "הצאן ובקר" ישחט להם ומצא להם. לא אמר בשר כי אם בקר וצאן כי כוונתו היה כי ודאי מה שאמרת שתתן להם בשר עכ"ח כוונתך על בקר וצאן הנשחט לשם קרבן מאחר שאסרת להם בשר תאוה וע"ז טען ומצא להם וכי זה יספיק למלא רצונם הלא הם בקשו מאכל שיהי' חנם בלא מצות. ואם כוונתך על דבר שא"צ שחיטה כי זה לא נאסר להם ותתן להם דגי הים ושפיר לכלל בכלל אומרך בשר אתן להם שמאחר שבשר אסור להם גם דגים נכללין בכלל בשר. ע"ז אמר בטוח אני כי אם תתן להם כל דגי הים לא יספיק זה למלא רצונם כי זה שש מאות אלף רגלי אשר אנכי יושב בקרבו שהורגלו במצרים לתאות רעות לא יספיק להם אם תתן להם דגים תחת בשר וע"ז השיב לו הקב"ה עתה תראה היקרך דברי אם לא היד ה' תקצר והוא בשנקדים מה שמסיק שם בחולין במסקנא דדוקא בקר וצאן שראוין לקרבן אסור לאכול מהן בשר תאוה אבל חי' ועוף שאין קרבן בא מהם מותר לאכול בשר תאוה מהם והרמב"ם פסק בפ"ט מהל' נדרים דעוף בכל מקום בכלל בשר הוא וא"כ יוצדק תשובת השי"ת שימלא משאלותם ליתן להם בשר שלא יהי' מאכל של מצוה ואעפי"כ לא יעברו על איסור בשר תאוה כי יביא להם עופות מרחוק שהוא בכלל בשר לכ"ע ואין בו איסור משום בשר תאוה:

תוכן העניינים

משמרת אלעזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה