משמרת אלעזר· רבי שאול בראך
סוכת שלום · אות לה
בפסוק וידגו לרוב בקרב הארץ עיין בחלק תשועה בישראל אות מ"ג: ליל ד' דסוכות לו) בפסוק אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו את האלקים התהלך נח וכבר עמד רש"י דהול"ל מיד שם חם ויפת. וגם הקשו על שכפל תיבת נח. ועוד יל"ד דתיבת איש כמיותר. וגם הסתירה שהקשו חכז"ל עירובין י"ח דכאן כתיב צדיק תמים ולהלן נאמר כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה ולא נאמר תמים וגם מה בא למעט באומרו בדור הזה. וי"ל דהובא בספה"ק כי נשמת נח נתגלגל במשה רבינו ונח חטא שלא התפלל להציל דורו, ואיתא בזוה"ק שנקרא מי המבול מי נח על שמו שהוא לעונש כי גם הוא גרם לזה שמנע עצמו מלהתפלל על בני דורו ולזה בא משה לתקן את זה ומסר נפשו בעד ישראל ואמר ואם אין מחני נא מספרך ובזה תיקן חטא נח ולכך אמר לשון מחני שהוא אותיות מי נח שבזה שהתפלל מחני תיקן מה שחטא במי נח:
ויש להסביר עוד יותר עפ"י מה שכתב בספר ארץ חמדה פרשת בראשית ונח מצא חן בעיני ה' אמחה את האדם בשביל שנח מצא חן דבלא"ה הי' כולו חייב ואז יוצא זכאי בדיני נפשות ולזה אמרו סנהדרין צ"ח בן דוד בא בדור שכולו חייב ביחוד עפ"י האר"י ז"ל כי אז מתעורר מעצמו כמו קודם הבריאה עכ"ד ולפי"ז מובן שמשה תיקן זה בחכמה כי הקב"ה אמר לו ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול וא"כ כיון שלא נשאר אלא הוא אמר בחכמה אם תשא חטאתם מוטב ואם לאו מחני נא ויהי' כולו חייב ואז עכ"ח תשא להם:
והנה בס' יערות דבש ח"א דרוש א' פירש הפסוק פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים וימהר משה ויקוד ארצה וישתחו ופירש למה מיהר שלא יאמר דור חמישי והקשו הא אמרו שפוקד עון אבות על שלשים ורבעים הוא להקל המשא כי מה שקשה לאחד נוח לשנים וא"כ אם יפקוד על חמישי יקל המשא עוד יותר, ותירץ כי כוונת הפסוק על שלשים ועל רבעים הכוונה בגלגול כי ד' פעמים תגולגל הנשמה ולא יותר ואם הגיע פעם רביעית הקב"ה שולח לה עזר מן השמים ונשמה קדושה לסייע אפס לא תצטרך להתגלגל עוד כי כך מדותיו פוקד עון אבות עד ורבעים ולא יותר ומה שאנו כל כך באריכות הגלות הוא כי לא נשלמו הגלגולים וכאשר יושלמו יבא הגואל צדק ולכך משה שראה אורך הגלות וע"ז לבו דוה עליו למאוד ולכך כאשר שמע פוקד עון עד ורבעים הרגיש כי זה יהי' סיבה לאריכות הגלות ואיחור עולם התיקון לכך מיהר והשתחוה ארצה והי' זה לטובת ישראל עכ"ד. והיוצא מזה דהנשמה בגלגול השני נקרא בן לגבי הראשון ואיתא במדרש פ' וזאת הברכה איש זה משה שנאמר והאיש משה עניו מאוד מכל אדם ולפי"ז הפסוק מדוקדק כי באמת נח חי בשני דורות בדור הראשון הי' רק צדיק לפי שהי' לו פגם על שלא מסר נפשו על דורו אבל בפעם השני בעת שנתגלגל במשה אז הי' צדיק תמים שלם בכל מיני שלימות שבעולם וז"ש אלה תולדות נח הכוונה על הגלגול שנקרא הולדה כמו פוקד עון אבות על בנים "נח איש" בעת שהי' נח איש שהוא משה אז צדיק תמים הי' בדורותיו פירוש בדורו של משה הי' צדיק תמים אבל לקמן אמר רק כי אותך ראיתי צדיק לפני לפי שאמר בדור הזה כי בדור הזה באמת לא הי' צדיק תמים רק בדורו של משה נתקן עד שהי' צדיק תמים: